קמג, ב

כמו ימינא ושמאלא ובינייהו כלה15 כו' ולפעמים מקבלת בבחי' פב"פ עד שביוה"כ עולה המל' עד בחי' פנימיות ע"י16 כו') והנה בחי' הכלים דע"ס דמל' דאצי' הוא בחי' אותיות הדבור די' מאמרות ויש בזה ג' מדריגות ע"ד הנ"ל במח' והוא מח' שבדבור בחי' כלי חב"ד דנוק' ודבור שבדבור בחי' כלי הבל הדבור למדות דדבור ומעשה שבדבור בחי' כלי נה"י דמל' עד בחי' מל' דמל' דאצי' שבוקע המסך כו'. וביאור הדברים ידוע דמח' שבדבור היינו עד"מ מח' שמלובש' בדבור כשאדם מדבר איזה דבר מה שבודאי בכל דבור פרטי מלובש מחשבה פרטי' שבפרטיות דבור זה כי כאופני הצרופי אותיות דמחשבה כך ממש מתנהגים אופני צרופים דדבור (וכנ"ל דעקבי לאה נכנסים תוך ראש רחל17 דמבחי' דבור שבמח' נעשה מח' לדבור ונכלל בזה גם המח' איך לדבר בכלל ובפרט כו') וכמו בפרט דמאמר יהי אור מלובש מח' דמאמר זה ונק' מאמר סתום ג"כ כי לא בא בגלוי רק הדבור דיהי אור ומח' זו בחי' כלי חב"ד דמאמר זה יהי אור שהוא בחי' החסד דמל' כו' לאלף שנה הראשונים18 (כמשי"ת) ומח' הב' דמאמר יהי רקיע במדה"ד דמל' הוא בחי' כלי מוחין למדה זו כו' וכך בכל ו' המדות דמל' בחי' המח' שבהם הוא בחי' כלי המוחין שלהם ובחי' כלים דחג"ת נה"י כו' הוא בחי' דבור שבדבור שזהו עד"מ אותיות דבר החסד או הדין שבדבור עצמו שבדבר וגזירת מלך יש בו מג' אלה חסד דין ורחמים בחי' חג"ת והוא דבר מלך בדבור באותיות ממש והחכמה והמדות שמתגלה בו הוא בחי' הצורה שבדבור שנק' רוח ממללא נפש המדברת19 כו' כידוע ובחי' המעשה שבדבור שהוא כלי נה"י כו' היינו מה שבא בדבור ציווי אל המעשה בפו"מ כמו ויאמר אלקים יהי כן בפו"מ כמו שהמלך מצוה לעשות דבר בפו"מ שתחלה גוזר אומר בדבר המשפט שנק' דבר וגזרת המלך שכלול מחג"ת ואח"כ בא הפסק דין אל הציווי במעשה שנק' בחי' נה"י ובחי' כלי דנה"י זה הוא אותיות הדבור שמצוה רק לעשות (וכן עקימת שפתיו דהוי מעשה20 שנק' עשי' שבדבור ג"כ הענין הוא מה שנחתך הדבור לבוא לידי פו"מ שהפה גומר לפי שיש דבור שאינו למעשה עדיין כו') וז"ש ויאמר אלקים יהי אור ורקיע במעשה דוקא ובחי' המעשה שנפעל מזה הדבור כמ"ש ויהי אור וכה"ג כדבר מלך שנעשה מזה הפועל ממש הוא ענין מל' דמל' דאצי' שאין זה רק בבוא שפע אור בבחי' מקור התהוות יש מאין ממש כו' והיינו בחי' מל' דמל' דאצי' שבוקע המסך להיות מקור לבריאה כמשי"ת וד"ל (וגם הוא עדיין בבחי' אצי' ונק' בחי' עשי' שבמל' דאצי' עד"מ כח הפעולה הנבדלת מכח הפועל דגם שכח הפועל בחי' כח המעשה הוא אבל מה שיוצא מכחו בנפעל בחי' מל' דמל' הוא כמ"ש במ"א):

(נ)21 והנה ידוע בפרטות ענין ה"ג מנצפ"ך22 שבדבור די' מאמרות דאימא אוזיפת23 כו' שהן ה' מוצאות הפה אחה"ע מהגרון24 וגיכ"ק מהחיך כו' הרי יש אותיות מיוחדי' לכל מוצא בפ"ע והצירופים נמצאים בחיבור


15) ימינא ושמאלא ובינייהו כלה: פיוט אזמר בשבחין (ליל שבת).

16) שביוה"כ. . פנימיות ע"י: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קה. וש"נ. לעיל כד, ב. נה, ב. ק, א. קה, א.

17) דעקבי לאה. . ראש רחל: נסמן לעיל קלה, ב.

18) החסד. . לאלף שנה הראשונים: נסמן לקמן קמד, א.

19) נפש המדברת: נסמן לעיל קלה, ב.

20) עקימת שפתיו דהוי מעשה: ראה ב"מ צ, סע"ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקי.

21) (נ): אגוזיב: מט. יא: לא נסמן אות.

22) ה"ג מצנפ"ך: ראה הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלז.

23) דאימא אוזיפת: ראה זהר בהקדמה ב, א.

24) אחה"ע מה גרון: ראה ס"י (מנטובה שכ"ב) פ"ב מ"א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קה.