קמה, ב

דבריאה ששם יורד אור מל' דמל' דאצי' להיות כתר לבריאה ע"כ אמר לו בני ברכני וא"ל י"ר מלפניך כו') ומבחי' התענוג והרצון הזה להיות הבריאה כו' נמשך בחו"ב דרצון ותענוג הזה ונק' או"א דבריא' ומאו"א שהוא בחי' חו"ב של זה הרצון והתענוג נמשכו בחי' המדות שנק' ז"א דבריאה ומז"א למל' דבריאה שהוא מקור המהוה עולם הבריאה נשמות ומלאכי' מאין ליש ממש כו' ויש בע"ס דבריאה ג"כ בחי' או"כ ולבושי' והיכלות וכידוע בענין ז'22 היכלות23 דבריאה ובהיכל ק"ק שהוא היכל הז'24 שם יחוד דזו"נ כו' ומבחי' מל' דבריאה נעשה בחי' כתר וע"י דעולם היצי'25 ג"כ ע"י בקיעת מסך שבין בריאה ליצי' ע"ד הנ"ל במסך שבין אצי' לבריאה דכמו שעלה ברצונו לברוא כך עלה ברצונו ליצי' ועשי' רק שצריך להיו' הפסק פרסא בין סוף מעשה דרצון דבריא' לתחל' הרצון דיצי' כו' וכמ"ש לכבודי בראתיו26 יצרתיו אף עשיתיו וידוע דבי"ע הנק' ג' עולמות הנפרדי' מאין ליש ממש היינו כדוגמת התהוות אותיות המח' ודו"מ27 שבאי' בבחי' יש נפרד לעצמו ממש כך מבחי' אותיות המח' דמדו' האלקי' דבריאה הנק' ז"א דבריאה כנ"ל נבראו מזה בחי' עלמין סתימין דלא אתגליין שהן נשמות ומלאכי' דעולם הבריא' מאין ליש ממש כמו נשמת אברהם אוהבי29 מבחי' פנימי' הכלי' דחסד דז"א שבמל' דבריאה28 ומיכאל דעולם הבריא' מבחי' חיצוניות הכלים ואותיות דחסד דז"א דבריאה כו' וכן ג"ע העליון דבריאה היינו מבחי' אור הכתר דבריאה שהוא התענוג העליון שנק' עתיק דבריאה שמתצמצם בבינה שבמל' דבריא' שהנשמו' דבריא' נהנין מזיו כו' (וכידוע דאימא עילאה מקננא בכורסייא30 שהוא אור בינה דאצי' ע"י השתלשלו' רבות עד בינה דמל' דאצי' בבינה שבמל' דבריאה כו' ועד"ז ז"א דאצי' מקנן ביצירה31 ומל' בעשיה32 כו') וכך הוא ענין השרפים שהם בעולם הבריאה33 כו' והן בני האלקים שמתייצבים על הוי'34 שהוא בחי' ז"א דבריאה ובחי' כלים דז"א דבריאה הוא בחי' מט"ט שרו של עולם35 הבריאה36 שנא' בו כי שמי בקרבו37 שהוא הוי' דז"א דאצי' כו' (ונק' נער38 אנפי זוטרי לגבי בחי' אנפי רברבי39 בחי' ז"א דאצי' כידוע) ובכלל נק' עולם הבריא' עולם המחשבה בחי' עלמין סתימין כו' (כמו ביו"ד נברא העוה"ב40 שהוא יו"ד דמח' דבינ' דמל' דבריא' כו' ובה' נברא העוה"ז בחי' היצירה והעשיה) ועולם היצי' עולם הדבור עלמין דאתגליין כו' (וכמו נבואות ישעי' בשרפים דבריאה שאומ' קדוש ויחזקאל4143 בחיות ואופני' שאומרים ברוך42 כו') וע"ד הנ"ל בע"ס דבריאה כך הוא בע"ס דיצי' וע"ס דעשי' דרך פרטי פרטיות באו"כ ולבושי' והיכלות כו' והתהוות המלאכים ונשמות דיצי' הוא כמו סנד"ל44 כו' שכל45 נבואת הנביאים מבחי' נו"ה דז"א דיצי'46 כידוע ועד"ז יש מסך מפסיק בין יצי' לעשי'47 ובחי' מל' דמל' דיצי' נעשה כתר וע"י לעשי'48 שזהו מ"ש כל אשר חפץ ה' עשה והן נשמות ומלאכים דעשי' ובחי' ג"ע התחתון דעשי' עד האופנים


22) ז' היכלות דבריאה: ראה ע"ח (שער פנימיות וחיצוניות) ש"מ, דרוש יג.

23) היכלות: ראה סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתה. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקצה ואילך.

24) ובהיכל ק"ק שהוא היכל הז': ראה זהר (היכלות) פקודי רנח, סע"ב ואילך. ע"ח (שער כסא הכבוד) שמ"ו, פ"א. פ"ה.

25) מל' דבריאה. . כתר. . היצי': ראה ע"ח שם פ"ב. פ"ה ופ"ו.

26) לכבודי בראתיו: נסמן לעיל קלב, ב.

27) בראתיו. . דבי"ע. . המח' ודו"מ: ראה גם לעיל קלט, א ובהנסמן לשם.

29) אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

28) נשמת אברהם. . דבריאה: ראה אגה"ק סט"ו. סה"מ תקס"ה ח"ב ע' רעו (נוסחא שני').

30) דאימא עילאה מקננא בכורסייא: נסמן לעיל קיב, ב.

31) ז"א. . מקנן ביצירה: ראה ת"ז ת"ו (כג, א). מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקנב. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' יד.

32) ומל' בעשי': ראה ת"ז שם.

33) השרפים שהם בעולם הבריאה: ראה ע"ח (שער פנימיות וחיצונית) ש"מ, דרוש יג. לעיל קה, ב. הנסמן במ"מ לשע"ת ח"א סב, א.

34) בני האלקים שמתייצבים על הוי': ראה גם אוה"ת אחרי כרך ב ע' תקמ (ס"ג).

35) מט"ט שרו על עולם: ראה תוס' יבמות טז, ב. הנסמן לשע"ת כט, ב.

36) מט"ט. . הבריאה: ראה זהר פינחס ריז, סע"א וריש ע"ב ובהגהות מהרח"ו שם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלד. וש"נ. הנסמן לשע"ת שם.

37) כי שמי בקרבו: משפטים כג, כא. סנהדרין לח, ב.

38) מט"ט. . נער: ראה תוס' יבמות שם.

39) אנפי זוטרי. . רברבי: נסמן לעיל קלב, ב.

40) ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב. ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רנה.

41) נבואות ישעי'. . ויחזקאל: ראה גם לעיל לד, א. פו, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כב. וש"נ.

43) ויחזקאל: אגוזיאיב: ניתוסף: ביצי'.

42) בשרפים. . קדוש. . ברוך: ראה חולין צב, רע"א ובתוד"ה ברוך.

44) דיצי'. . סנד"ל: ראה גם ע"ח (שער סדר אבי"ע) שמ"ז, פ"ו. תו"ח וירא צט, ג ובהערה 20.

45) שכל: אגויאיב: אבל.

46) נבואת נו"ה דז"א דיצי': ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' קצב. וש"נ.

47) מסך. . יצי' לעשי': נסמן לעיל קטז, א.

48) מל'. . דיצי'. . לעשי': נסמן לעיל הערה מל' דבריאה.