קמז, א

השליא לולד שהוא בא מן הפסולת שבטיפה כו' ושרש הדברים ידוע דגם בבחי' התענוג יש בחי' המנגד אליו שהוא הצער היפך הענג1 והוא נגע היפך אותיות ענג2 (ופשע היפך אותיות שפע3 כו') כי כל דבר מה שבא בבחי' התפשטות מן העצם ודאי יש כח המנגד אליו שבא ג"כ מן העצם ע"כ גם בבחי' התפשטות אור התענוג והרצון יש כח היפוכו המנגדו שהוא עד"מ כאשר ימנעו לאותו תענוג או שיהיה דבר המנגד היפך העונג הוא שנק' צער ויסורין כו' וכן ממילא בחכמה וטעם לתענוג ורצון יש המנגד להיות טעם למנגד לרצון וכן המדות ומדו"מ כו' וכמו עבד העובר ומנגד לרצון האדון הרי בכל פרטי הדברים שברצון זה מנגד כו' וכך אזלע"ז עשה כו' שיהיה בחי' מנגד והוא הנק' פסולת וקליפה והסתר שקדם תחלה כו' והוא ע"י בחי' הצמצום והסתר שקודם כל אור ושפע רצון ותענוג וחכמה כו' כמו מי יודע עוז אפיך4 וכיראתך עברתך כו' שהוא בחי' המנגד לרצון שם יתכן הכעס וחרון אף על בחי' המנגד ועובר הרצון כו' עד שחמת ה' על ראש רשעים יחול5 כו' (וכמ"ש במ"א בענין ברישא חשוכא ע"כ עזי אוה"ע מסגי ברישא6 כו') והנה ידוע דעיקר השבירה בתערובות טו"ר ממש היה רק בבחי' ס"ג7 שהוא בבחי' ז"ת דבינה שהן בחי' המדות שבשכל שמולידים המדות שבלב מדות רעים כמו כעס ורציחה ותאוה רעה ואהוי"ר רעים וניצוח והתפארות לרע כו' אבל בחכמה לא היה שבירה8 רק חיצוניות דאו"א נפלו9 והוא שרש לחכמות חיצוניות10 וגם הוא ענין אני חכמה שכנתי ערמה11 ארמי אובד אבי12 חכמה דקליפה שהוא רק לרע כמו חכמים המה להרע13 ולא להטיב כלל ואינו ענין חכמה בעצם רק ערמומית ושקר כידוע וגם מבחי' התענוג העליון ירד בחי' החיצוניות14 וזהו שרש להתהוות תענוגי עוה"ז אבל עיקר הרע הוא במדות עד שנסתעפו למטה מטה בקליפה דעשיה המקטרגים הרעים לפעול רע בפו"מ שכל חיותם אינו רק להמית כמו שלוחי המות כו' ולמטה בזה העולם הן המזיקים כנחשים וחיות שטורפים כו' והרוצחים במין האדם ולכך לע"ל שיבוער הרע כתיב לא ירעו ולא ישחיתו15 כו' לפי שאז יובררו שיורי ז' מלכים שלא נתבררו עדיין כידוע ויש בחי' ציור אדם באזלעו"ז דקליפה כו' ונק' אדם בליעל והוא בחי' ז"א דקליפה כמו ויאבק איש עמו16 כו' בחי' המדות עם המוחין דאו"א דקליפה עד בחי' כתר וע"י דקליפה שנק' עומק רע17 שהוא עומק הרצון והתענוג לכל דבר רע שהוא מקור לכל רצון רע ונק' בזוהר כתרין דמסאבותא18 ובל' הגמרא שערי טומאה19 כו' ודרך כלל יש בחי' ע"ס דק"נ באבי"ע אך בחי' נוגה דאצי' אין בו רע כלל וכמ"ש לא יגורך רע20 כו' רק שהוא בחי' היש המורגש ובולט ביותר כמו בחי' החסד המורגש באדם להתפאר בו שהוא עושה דבר חסד או בחכמה מרגיש חכמתו ביותר וכך


1) הצער היפך הענג: ראה גם לעיל קיג, א.

2) נגע. . ענג: ראה ס"י, פ"ב מ"ד ובמפרשים שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רי. וש"נ. שע"ת נג, ד.

3) ופשע. . שפע: ראה זהר (אד"ר) נשא קלג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שז. וש"נ. תו"ח בראשית כח, ב ובהערה 10.

4) מי יודע עוז אפיך: תהלים ז, יא.

5) שחמת ה' על ראש רשעים יחול: ירמי' כג, יט. ל, כג [ושם: הנה סערת ה' חמה יצאה [ו]סער מתחולל [מתגורר] על ראש רשעים יחול — ראה גם שע"ת יח, א].

6) עזי אוה"ע מסגי ברישא: ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' קעט. וש"נ. תו"ח וישלח קפה, א ובהערה 8.

7) השבירה. . בבחי' ס"ג: נסמן לעיל קמא, ב.

8) בחכמה לא היה שבירה: ראה ע"ח שבהערה הבאה. הנסמן לעיל קלד, א הערה ימותו.

9) חיצוניות דאו"א נפלו: ראה ע"ח (שער דרושי הנקודות) ש"ח, פ"ב. פ"ג. פ"ו. (שער שבירת הכלים) ש"ט, פ"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קטז. וש"נ.

10) חיצוניות. . לחכמות חיצוניות: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ט. וש"נ. ח"ד ע' א'רכה. נ"ך ע' שסה. סה"מ תרמ"ט ע' רסז.

11) אני חכמה שכנתי ערמה: משלי ח, יב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקלב. וש"נ. תו"ח נח עט, א ובהערה 1.

12) ארמי אובד אבי: תבוא כו, ה. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תצו.

13) חכמים המה להרע: ירמי' ד, כב.

14) התענוג. . ירד בחי' החיצוניות: ראה ע"ח (שער דרושי הנקודות) ש"ח, פ"ג. (שער שבירת הכלים) ש"ט, פ"ב.

15) לא ירעו ולא ישחיתו: ישעי' יא, ט. סה, כה.

16) ויאבק איש עמו: וישלח לב, כה. ראה גם שע"ת מט, ג ובהנסמן לשם.

17) עומק רע: ס"י פ"א, מ"ה. ראה גם שע"ת ח"א ד, א.

18) כתרין דמסאבותא: ראה זהר שמיני מא, ב. אחרי ע, א. (אד"ר) נשא קמג, סע"א וריש ע"ב.

19) ובל' הגמ' שערי טומאה: ראה גם שע"ת ח"א ד, ב.

20) לא יגורך רע: תהלים ה, ה. ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתכט ובהנסמן לשם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קצא. וש"נ.