ספריית חב"ד ליובאוויטש

הקדמה

ב,א

הנה יש להקדי' פתיחה כוללת לכל דברי הספר הקטן הזה שמדבר בעניני הנסים דחנוכה ופורים והוא עמ"ש כי נר מצוה ותור' אור ודרך חיים תוכח' מוסר דלכאור' משמעותו שמבחי' נר מצוה ותור' אור הוא שנעשה דרך חיים ותוכח' מוסר ממילא והענין הוא כידוע שדרך חיים הוא להאיר הנפש באור האלקי חיי החיים ע"י בחי' התפעלו' התשוקה ברו"ש באוי"ר פנימי' בעבוד' שבלב ומוח בק"ש בשמע ואהבת בכל נפשך ובתפלה בשפיכת נפש מקיר' הלב וכמ"כ בתשובה שלימה מעומק הלב שנק' תוכח' מוסר כידוע אך כ"ז נעשה ממילא ע"י נר מצוה ותורה אור שלמעל' הרבה מזה ולכאור' יש סתירה לזה ממה שבסדר הפ' דק"ש הרי א' תחלה ואהב' את ה' כו' בכל נפשך ובכל מאדך ואח"כ והיו הדברים האלה דתו"מ על לבבך מלמעל' למטה משום דאוריי' בלא דו"ר לא פרחא לעילא כמ"ש אם אין יראה אין חכמה והאו' אין לי אלא תורה כו'. אך הענין הוא דשניה' אמת ויש להקדים תחלה ענין א' כללי והוא בענין מס"נ שיש בכאו"א מישראל שיש בה ב' מדריגות א' במס"נ שבאה"ר בהתפעלו' תשוקת הנפש מעומק קירות לבו שנק' נקוד' הלב בדביקות והתקשרו' אמיתית בעריבו' מתיקות ידידות עוז כו' מקרב ולב עמוק עד שתכל' נפשו באה"ר בתענוגי' להתענג על ה' בכל לבו ונפשו כמו כלתה נפשי צמאה לך נפשי כמה לך בשרי וישנה בכאו"א מישראל לפרקי' כמו בשבת ויו"ט ובק"ש בואהבת כו' או בדרך צעקה פנימי' מקירות הלב בתפלה עד כלות הנפש וכן בתשובה שלימה עד שמואס בחייו ממש בבחי' כלו' הנפש ממש כו' וכה"ג כידוע (וכמ"כ יש אה"ר ועצמי' ממש מאא"ס לכנ"י כמו אה"ר אהבתנו אה"ע אהבתי' וכה"ג (וא"כ יש ב' טעמי' בסיבת אה"ר במס"נ דכנ"י א' מצד כח עצם התקשרות בעצמו' אא"ס והב' מכח התקשרות דאא"ס בכנ"י כו') והב' מס"נ שיש בכאו"א על קדה"ש בפ"מ שהוא רק על התו"מ דוקא כאשר אונסים אותו להמיר דתו כו' שיומסר להריגה בפ"מ וזהו כמו טבע בכאו"א למס"נ עקה"ש גם בקלי' כו' כידוע שעמדו כנ"י בנסיונו' זה ג"א שנה וגם בכל דור ודור רבו מאד המקטרגי' למעל' ומטה ועומדים להשכיח' תו"מ ולהעבירם כו' וכמ"ש על עמך יערימו סוד כו' עד ולא יזכר שם ישראל עוד כו' אבל נתבטל מיד מטעם זה שכבר זכו ע"י מס"נ כו' וזהו למעלה הרבה יותר ממס"נ דאה"ר ותשובה ותפלה הנ"ל וז"ש כי נר מצוה תחלה ואח"כ יבא ממילא בחי' ד"ח ות"מ שבק"ש ותפלה ותשובה כי יש בכלל מאתים מנה ומ"ש והיו הדברים אחר אה"ר דכל נפשך גם זה אמת ויש להקדים תחלה שרש ענין ב' מיני מס"נ הנ"ל דהנה שרש מס"נ דאה"ר ותשובה באה ודאי מצד שרש של התקשרות עצמיות הנשמות דכנ"י למעלה בעצמות אא"ס ב"ה שישראל עלו במחשבה בבחי' פנימית ועצמיות וכמ"כ התקשרות עצמיות דא"ס ב"ה בכנ"י ע"כ כמו טבע בנפשם לבא להתפעלות עצמיות במס"נ ממש כו'. אך הרי זה יכול להיות גם בלא תו"מ כלל כמו ע"י התשובה לבדה וע"י אה"ר ודביקות האמיתית דק"ש ותפלה (כמו שהי' בצדיקי' הגדולים שקודם מ"ת) וזהו מצד שרש הנשמות שנולדו מיחוד פנימי דאו"א וזו"נ דאצי' כמ"ש כי אתה אבינו כו' עד שיש לכאו"א שרש במקור תולדות נשמתו ביח"ע דזו"נ דאבי"ע כידוע וד"ל אך הנה שרש מס"נ שעל התו"מ על קדה"ש כנ"ל הוא בא מצד שרש עליון פנימי ועצמי יותר והוא כמ"ש בזהר דג' קשרין הן ישראל מתקשראן באוריי' שהן ס"ר אותיות התורה ואוריי' מתקשרא בקוב"ה כו' דהתקשרות זאת הוא בפנימי' ועצמות דא"ס ב"ה ממש שלמעלה מעלה מבחי' מקור האור ושפע דנשמות שבא ביחו"ע דאו"א וזו"נ כו' לפי ששרש אותיות התורה הוא בעצמות דחכ' דתורה הקדומה שהיא כח חכמתו העצמית ית' ממש שכלולה בעצמותו ממש (שלמעלה הרבה גם מבחי' כח המוליד לנש"י בדומה לו כו') וזהו