ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג,א

רק המלך סתם וא' כל המועדים בטלים כו' וכן ענין יביאו לבוש מלכות וכה"ג) אבל מס"נ דכנ"י בימי חשמונאי בתחלת בית שני הי' מצד בחי' המקבל דכנ"י שיש בהם התקשרות העצמיות למס"נ על התו"מ מצד שרשם בעצמיות דתו' כנ"ל והוא עיקר כללות ענין הדלקת נר חנוכה להדליק ולהאיר נר ה' דנש"י כמו שהן בשרשם (כמבואר בענין כי אתה נרי כו' ובענין שמן טהור דכה"ג שזה הי' עיקר הנס כו') והרבה יותר מזה הי' במס"נ די' הרוגי מלוכה שהן מס"נ על התורה עצמה כנ"ל שזהו מצד התקשרות עצמיות דנש"י בתוש"מ והן היו שרי התורה בחי' משפיעים תורה לכנ"י שכלול בזה מכח עצמות המשפיע כמשה שקיבל תורה מסיני ומסרה לישראל כמ"ש תורה צוה לנו משה וכו' וע"כ מעלין מ"ן להמשיך מקור המוחין פנימי' לפנימי' או"א כו' להיותם כוללים ב' מיני מס"נ שמצד המשפיע ומצד המקבל דהיינו נס דפורים ונס דחנוכה כנ"ל משום דנעוץ תב"ס דהיינו תשבע"פ מל' קרינן לה כמ"ש במ"א וד"ל). ובכ"ז יתורץ מ"ש כי נר מצוה תחלה ואח"כ ד"ח כו' דקאי במס"נ מצד קבלת המקבל כנר מצוה (ותורה אור דנס דפורים כמ"ש ליהודים כו') ואח"כ נמשך ד"ח ות"מ שהן דרכי התו"מ בפ"מ בסו"מ וע"ט ולא על התפעלות אוי"ר כו' והוא מס"נ שעל התו"מ שמלמטה למעלה אבל בק"ש שהוא מעין מ"ת ממש שגם מה שנעשה כנ"י כלי קבול בא מכח המשפיע שהוא משה שנק' מחוקק כו' ע"כ אמר משה לישראל שמע ישראל ואהבת שיהי' במס"נ דעצמיות ממש שזהו בכל מאדך ואז יכול לבא המשכות דאור תו"מ מלמעלה למטה ממילא והוא מ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי אנכי דמ"ת שזהו ענין מס"נ דכנ"י על התו"מ מצד כח המשפיע שהי' במ"ת וזהו והיו הדברים האלה על לבבך והיו ממילא כו' והוא ענין אמת ויציב ומתוקן ומקובל דתו"מ שלמעלה ממס"נ דואהבת דק"ש וד"ל.

ואחר הדברים והאמת האלה יובן היטב שרש כללי לענין הניסי' דפורים וחנוכה דאף שכללות שניהם ענין א' הוא שהוא רק המס"נ על התו"מ אבל יש בזה ב' מדרגות הנ"ל דמצד כח המשפיע ומצד כח המקבל וג"ז שמצד כח המקבל דכנ"י הוא מפני שעמדו במ"ת בה"ס כנ"ל ולזה נק' שם זה הס' שערי אורה ע"ש ב' מיני אור הללו א' בחי' אור דכח המשפיע דעצמות אא"ס בכנ"י כמו במ"ת והוא ענין נס דפורי' כמו שא' ליהודים היתה אור"ה אור ה"א שכבר קבלו במ"ת וכמ"ש וקבל היהודים את אשר החלו לעשות במ"ת כו' ואור הב' הוא מצד כח המקבל דכנ"י שהוא ענין נס דחנוכה שנתעלה אור דנש"י מלמטה למעלה ע"י שמצאו שמן טהור והדליקו נרות כו' והיינו ב' מיני אור שיש בכל נשמה בפרט כמ"ש כי אתה נרי ה' כו' נהורא חיורא ונהורא אוכמא ובכללות נש"י הוא שנק' צ"ע וצ"ת שהוא התקשרות המשפיע אל המקבל שנק' צ"ע והתקשרות המקבל אל המשפיע נק' צ"ת וז"ש ועמך כולם צדיקים בתו"מ שמזה יהי' העוה"ב כידוע במ"ש כ"י יש להם חלק כו' וכל זה באור דתו"מ כמ"ש כי נר מצוה ותורה אור שהוא כללות ענין הניסי' דחנוכה ופורי' נר מצוה בחנוכה מלמטה למעלה ותורה אור בפורים מלמעלה למטה ויחדיו יהי' תמים כו' ודבר בעתו מה טוב להאיר לנש"י בנר מצו' דחנוכה שהוא יסוד ושרש למס"נ על קבלת התו"מ ובשמח' פורים להאיר אור דתורה בנש"י כמו שהי' במ"ת כנ"ל וד"ל ולזאת ראוי לכל איש ואיש ליתן לבו ודעתו להאיר נפשו באור החיים בנר מצוה ותורה אור בחנוכה ופורים דבר בעתו מה טוב וכו' וע"כ נתתי רשות להדפיס הקונטרסי' הללו שנכתבו באר היטב כמה ענינים טובים ויקרים בעניני חנוכה ופורים שימצא כאו"א מרגוע לנפשו לפי ערכו ומקומו ושעתו וכו' דברי המדבר לאהבת אור תו"מ שהוא חיי עולם אשר נטע בתוכנו והיא שעמדה לאבותינו ולנו בכל דור ודור להצילנו מכל קטרוג למעלה ולמטה עד ביאת הגואל ב"ב. נאום דוב בער באאמו"ר הגאון מוהר"ר שניאור זלמן זצ"ל נ"ע