י,ב

לבהמה זהו מישועת ה' להיות כח ועוז לאדם להעלות לבהמה (שאם אין צלם אדם מקבל כח האלקי לעזר לא יכול להעלות להבהמה דנה"ט מתגבר כו') וגם תושיע ה' לבהמה לעלות לאדם למעלה משרשו כנ"ל ונמצא לשניהם תושיע כו' וד"ל (וכמ"ש תנו עוז לאלהים שהוא שם ב"ן וז"ש אדם ובהמה מ"ה וב"ן תושיע שניהם וכמו שאמרו ארון נושאיו נשא הרי מה שנושאים החיות זהו מכח העליון וזהו מה שנושא לנושאיו שכולל ב' מיני עזר ההפכיי' דאדם ובהמה דמ"ה יברר לב"ן וב"ן יברר למ"ה הנ"ל וד"ל):

(כג) ובכל זה יובן מ"ש בפ' ק"ש ג' מדריגות באהבה בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך כו' דהנה ידוע שיש ב' חללים בלב א' חלל הימני אין בו הילוך הדם רק רוח החיים שהוא אויר לח ופשוט ומקורו במוח החכמ' שהוא קר ולח ששם משכן הנשמה והב' חלל השמאלי ששם משכן הנפש הטבעית בבחי' יסוד האש כמ"ש כי הדם הוא הנפש שהנפש תלוי' בו ונק' חיי בשר הטבעיים ומקורו במוח הבינה שהוא חם ויבש והוא החום הטבעי שבלב ששם הצמאון והתשוק' ברשפי אש של חום הטבעי (וכנפי הריא' מנשבים על הלב לקררו כי לולי זה הי' כלה בחומו כו') ומשם נמשך כל תאוה וחמדה באש זרה כידוע וכאשר יתפעל באהבה אלקי' הוא מ"ש בכל לבבך בשני יצריך ביצה"ר שבחלל השמאלי דוקא שיהי' בצמאון ותשוקה מורגשת בלב בשר דוקא כמ"ש צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כו' שהוא מיסוד האש הטבעי דוקא שעול' למעלה וימאס בכל רצון זר רק לה' לבדו ואינו חפץ להיות למטה כלל כמו כלה שארי ולבבי כו' (וזהו כמו אש המערכה שנק' אש של מטה כנ"ל ובאמת היינו כמו דם התמיד הנזרק כנ"ל) והנה העלאה זו דדם שבלב למעלה הוא ע"י הנשמה שבמוח שמשיג בהשגה אלקי' ביח"ת דוקא כמו בגדולת ה' בפסוד"ז וב' לפניה שזהו רק בשרש המלאכי' כו' ואמנם עי"ז דוקא רוח אייתי רוח ואמשיך רוח שנמשך מלמעלה למטה מן אור הנשמה שבמוח אל חלל הימני שבלב שהוא רוח החיים גלוי אור אלקי בתוס' אור וחיות גדול דכל העלא' בבטול היש לאין גורם בחי' המשכה מאין ליש כידוע וגם כאן ע"י בחי' בטול רצון זר מיסוד האש העולה מלמטה למעלה מדם הוא הנפש שבחלל השמאלי בתשוק' וצמאון שמבטל כח הנה"ט בבטול היש לאין האלקי ע"י התבוננות דיח"ת כנ"ל כך נמשך מלמעלה למטה גלוי אור א"ס ב"ה באור חיי נשמתו שבמוח שיומשך אל חלל הימני שיהיה למטה כמו למעלה שזהו ענין יתרון האור בנשמה שבא מצד הקרבת הדם שבנה"ב כנ"ל בענין אדם כי יקריב כו' וזהו ענין אהבה דבכל נפשך שבא' אחר אהבה דבכל לבבך דוק' וכידוע בענין נר"נ דנפש בכבד (והוא בלב בחלל השמאלי) ורוח החיים בלב בחלל הימני ונשמה במוח ועיקר מקורה במוח החכמה כח מ"ה שבנשמה ששם ראשית גלוי אור ה' שלזה נק' נר הוי' כו' ונתוסף האור הזה ע"י אהבה זו דבכל נפשך ממש מאהבה דבכל לבבך וע"י אור דתורה דאוריית' מח"ע נפקת (וז"ש והיו הדברים האלה כו' ודברת בם ע"י הדיבור שעולה רוח הבל הדבור למעלה כו' וכן פי' בכל נפשך הוא עולה בבחי' העלא' תחלה כמ"ש כי רוח האדם היא העולה למעלה כו' ואמשיך רוח ללב כו' (וזהו כפי הנ"ל הרי אדם מקריב שהוא הרוח החיים שבלב ששרשו במוח בינה בשמע ישראל ואח"ז באהבה דבכל לבבך הנה"ב מעלה לרוח החיים באהבה דבכל נפשך שזהו ענין הנרות כמשי"ת ועלי' הנשמה שבמוח הוא אהבה דבכל מאדך כו') ויש מארי מקרא ומארי משנה ותלמוד ולכאו"א מאיר ברוחו ונשמתו מאור דתו' דוקא וד"ל:

(כד) ובזה יובן ענין סדר המערכה מה שדם התמיד קודם להטבת ב' נרות כו' דהנה ידוע שהנשמות נק' נרות וכללות נש"י הן ז' נרות דמנורה