יד,א

המצו' הן חיבור מעלה ומטה יחד דהיינו שיהי' בחי' פנימית אא"ס שהוא למעלה מעלה יתחבר להיות לו דירה למטה מטה והוא ע"י פנימית רצה"ע שבמצות ה' למעלה שמלובש למטה וע"כ נק' תרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן בשם תר"ך עמודי אור ותר"ך הוא בחי' הכתר שבו שורה פנימי' ועצמיות אא"ס ב"ה שזהו למעלה גם מאור פנים העליונים דתורה אור והוא ענין הריח דקטרת שמשיב את הנפש כנ"ל שמחמתו נעשה ממילא הארת הפנים כנ"ל בפי' שמן וקטרת ישמח לב כו' וד"ל:

(לג) וזהו וילבש צדקה כו' וכובע ישועה בראשו ולכאורה מה ענין צדקה לכובע כו' אך הנה אנו או' זורע צדקות מצמיח ישועות הרי הצדקה נק' זריעה והישועות הוא הצמיחה כו' כי הנה פי' ישועה ענין עזר כפשוטו כמו עוזר ומושיע כו' וגם פירושו לשון הפנה שפונה א"ע כמו וישע ה' אל הבל כו' וכך אנו או' ולתפלתם שעה כו' שפונה אל תפלתינו בקראינו אליו וממילא נכלל בזה העזר והישועה נגד הקמים כו' וכמו ממקומו יפן ברחמיו כו' וכאשר האדם פונה לעזור מחזיר פניו בהארה יתירה ולזה א' בזוהר בפי' ישועות שהן שע"ה נהורין שמאירין בפנים העליונים דהיינו שבחי' שע"ה נהורין מאירים להיות בבחי' מקור להארת פנים העליונים להיות מתחלק בתרין תפוחין כו' וזהו לתפלתם שעה כו' שיאיר ה' פניו אלינו לקבל תפלתינו וכמו וישע ה' כו' (משא"כ כשאינו פונה א"ע אינו מאיר פניו כמו ואל קין כו' לא שעה כו') וכך הוא ענין וכובע ישועה שפי' ישועה זו לשון הפנה לעזר שכל עצמותו ופנימיותו כבי' הוא פונה להיות גלוי פנימית אורו בפנים שזהו גלוי תוס' אור בחכמה שבראש שנק' הארת פנים כנ"ל ונמצא שהישועה הוא מקור להארת הפנים והן שע"ה נהורין שמתחלקין להיות בבחי' הארת פנים כו' וזהו שאמר ישועה ביו"ד בראשו ובה"א בסוף דיו"ד להבא ממש שתמיד יושיע והיינו שתמיד הוא מאיר פנימית עצמותו להאיר הפני' וכמ"ש יאר ה' פניו תמיד יאר ה' מבחי' מקור ההארת פנים שנקרא ישועות והה"א בסוף הוא גלוי אור הפנים וישועות עליונים וזהו וכובע ישועה בראשו עד"מ הכובע הטובה הנתונה ע"ג הראש שעושה הידור והארת הפנים לעזר ולישועה לפי שהיא ע"ג הראש שלמעלה הרבה מן המוח דחכמה שמאיר בפנים ע"כ נקרא כובע ישועה להמשיך משם שע"ה נהורין להיות מקור ההארת פנים כו' וז"ש וכובע ישועה כו' בראשו דוקא שהוא בחי' כתר שבכתר וד"ל:

(לד) והנה כל עיקר ענין הכובע ישועה זו שבראשו להיות מקור אור הארת הפנים הוא ע"י הצדקה דוקא וכמ"ש וילבש צדקה כו' ואז כובע ישועה בראשו דהנה מבואר למעלה שהצדקה ומעשה המצות שעושים רש"מ שרשו בפנימי' ועצמות א"ס ב"ה שיהיה מזה גלוי אור הפנים העליונים ממילא וכמ"ש כצנה רצון כו' והיינו ענין הכובע ישועה שבראשו שנעשה ע"י הצדקה שנעוץ תחלתן בסופן דוקא וכמ"ש אני בצדק אחזה פניך בהארת פנים בתפלה ע"י הצדק שבתחלה דוקא וכרבא דיהיב פרוטה לעני והדר מצלי וכן אמ' והלך לפניך צדקך ואח"כ כבוד ה' באור פני מלך חיים כו' וכנ"ל בקטרת ושמן ובמשל הזריעה וקצירה הרי הזריעה הוא הצדקה וכמ"ש זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד שהן הישועות מקור החסדים כנ"ל וד"ל וזהו פי' עטרת תפארת שיבה כי הנה פי' תפארת שיבה הוא הארת פנים דחכמה כנ"ל שהוא הדרת פנים זקן שמצד החכמ' שבתורה אור כו' אך פי' תפארת שיבה היינו לעשות פאר לשיבה והוא מ"ש עטרת תפארת שיבה בחי' עטרת לתפארת שיבה היינו בחי' הכובע ישועה שבראשו הנ"ל שהוא בחי' המקור לתפארת השיבה הזאת מטעם הנ"ל בענין שע"ה נהורין כו' ע"כ נק' בשם עטרת לתפארת כו' (כי תפארת הפנים שמצד הזקנה דחכ' הוא