כב,א

דוקא שיורד מן הגבוה לנמוך היפך טבע הגבו' דבצ"ק הנ"ל וע"כ הברכה טבעה לירד למטה מטה משא"כ הגבורות טבעה בבחי' הסתלקות למעלה מעלה בעצמות דוקא והוא בחי' צור דגבורות דע"י והברכה בחסד דע"י וד"ל אך בחי' ההמשכה מבחי' העלם העצמו' הנ"ל הוא ע"י כח וכמ"ש ועת' יגדל נא כח כו' וכן קול ד' בכח כו' מאחר שהוא תכלית ההעלם בעצמו אין זה רק כמכין בצור הנ"ל וזהו ע"י ההלל שהוא בבחי' ההודאה דוקא והוא ההלל הגדול וראי' ממה שהעיקר בו מ"ש הודו לה' כו' משא"כ הלל דפסוד"ז אינו רק בגילוי אור די"ה ו"ה שבא בדרך העלם וגילוי בלבד ולא מלמעלה מעלה ממקור העלם הגילוי אור הנ"ל וז"ש ומהללים לשם תפארתך מהללים לשון מפעיל שממשיך ומפעיל מקו' לגילוי ההלל דיצי' שבפסד"ז וכמ"ש במ"א וד"ל ובכל זה יובן מ"ש לשנה האחרת כו' בהלל והודאה ולא הזכיר ברכה כי הלל זה אינו בבחי' הילול ושבח דפסד"ז שאינו רק גילוי אור מן ההעל' בלבד אלא הלל זה הוא בעצמו' ממש שמשם נמצא המקור לכל גילוי אור מהעלמו כנ"ל והוא בבחי' הודאה שהיא במוה"ע ממש כנ"ל רק שהלל זה מביא להודאה וכמ"ש ועתה מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך לשון מפעיל כו' וז"ש להודות ולהלל לשמך הגדול מפני שעשית לך שם גדול דוקא שזהו בבחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום דקו"ח שנק' שמך הגדול כידוע בפי' שמי' רבא והוא כמו לע"ל ממש וד"ל:

אך הטעם שבחנוכה דוקא קבעום בבחי' הלל והודאה הנ"ל לפי שכנ"י נק' נרות ה' וכתיב כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי וכידוע דיש ב' מיני אור א' נהורא חיוורא אור המאיר מאור זרוע לצ"ע באור החכמה כו' וכמ"ש כי אתה אבינו כו' והוא בחי' תושב"כ כו' אך בימי חשמונאי נפלו למטה כ"כ מפני שגברה עליהם בחי' חכמה דקליפה להשכיח' תורתך כו' וכבה אורם המאיר ממקורם הוצרך להאירם כמו שהם במחשכים ושרש החשך הגשמי הוא בחשך שקדם לאור כו' והוצרך להאיר זה החשך מן המאור עצמו שנק' העלם העצמות שבהכרח צריך שיומשך מעצמות ממש שמשם מקור כל העלם וגילוי כנ"ל במשל הצור וזהו שמצות נ"ח על פתח הבית מבחוץ להאיר את החשך הגס דקליפה כו' שזה בא מהמדרגה העליון ביותר וזהו שקבעום בהלל והודאה דוקא ששייך לענין הדלקות נרות דחנוכה שהן ג"כ למעלה מבחי' גילוי אור מן ההעלם כו' וד"ל:

(נג) ובכל הנ"ל יובן יותר ענין הדלקות נרות דחנוכה במה שעשו עיקר הנס בפך א' דשמן כו' ולכאורה עיקר הנס הי' בנצחון המלחמה רבים ביד מעטים גבורים ביד חלשים כו' ואז ממילא נכלל נס דפך א' שמן טהור כי יש בכלל ר' כו' וגם נצחון המלחמ' הי' בכ"ד כסליו שבו ביום היה עיקר הנס ויו"ט דחנוכה מתחיל בכ"ה מפני הנס שמצאו פך א' שמן טהור איך עשו מן הטפל עיקר כו'. אך הענין הוא כנ"ל דעיקר הנס הי' בהחזרת התו"מ להם כי רצו העכו"ם להשכיחם תורתם דוקא ולא לאבדם כו' והיינו שטמאו כל השמנים שבהיכל שהשמן הוא בבחי' מקור אור דחכמ' דתור' אבל במה שניצולו נפשו' שלהם ונצחו מעטים לרבים זה הנס נכלל בעיקר הנס דשמן טהור וכמ"ש וזדים ביד עוסקי תורתך דוקא כי הרי לא רצו לאבד גופם רק לבטל תורתם וע"כ לא עשו עיקר הנס מנצחון המלחמה רק ממציאת השמן הטהור דוקא שהוא מקור אור דתו"מ כו' ויובן תוס' ביאור בזה עפ"י כל הנ"ל בבחי' הלל וברכה והודאה שהוא בחי' העלם וגילוי חשך ואור כו' והדלקת נרות דחנוכה הוא במקור העצמות ממש שמשם יאיר כל העלם כו' שנק' בשם בצ"ק כנ"ל באורך ויש להקדים לזה ענין א' והוא מ"ש כי נר מצוה ותור' אור דמשמע שמנר דמצוה דוקא יבא אור בתור' וזה פלא לכאורה דהלא אור דתורה הוא מקור לנר מצוה שהן בחי' כלים