כה,א

ויריעו כל בני אלקים וכה"ג:

והנה יש להבין תחלה מ"ש זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו מה שייך הרנה בצדקתך דוקא ויש להקדים תחלה ענין הרנה שהוא השיר והזמרה הבאה מחמת התגברות תשוקה נפלאה לצאת וליכלל באלקי' חיים והוא כל עיקר ענין עבודת המלאכי' שאו' שירה כל היום כידוע והוא כמו כל עלול שתשוקתו להתכלל בעילה שלו שמקבל ממנו אור שפעו כך בכלל יש בכל מלאך הנברא יש מאין האלקי תשוקה רבה וכוסף חזק שתכסוף וגם כלתה נפשו לידבק במקור חוצבו באלקי' חיים ומלך עולם והוא לבחי' כח האלקי המהוה אותו מאין ליש בתמידו' ע"כ תשוקה זאת נצחיי' אצל כל המלאכי' וצבא השמים העליונים מצד התהוות הבריאה שלהם בתמידות מאין ליש וכמ"ש וצבא השמים לך משתחווים לך ממש דהיינו לכח אלקי המחי' ומהוה אותם משתחווים בשירה וזמרה כו' והשתחווא' זו תמידית היא בלי הפסק כלל כסיבוב הגלגלים שהם מחצוניות דחצוניות האופנים וחיות הקדש כידוע אך יש להבין בזה דהלא ידוע דהתהוות הבריאה יש מאין בהכרח באה ע"י צמצום והסתר אור האלקי שבלא זה לא הי' בריאה בע"ג כו' ואם הארת הכח האלקי מאיר בה בתמידות שלזה משתחווים בתמידות כנ"ל איך הם במציאות יש כו':

(ב) אך הענין הוא דודאי כח האלקי המהוה אותם המתגלה עליהם הוא בבחי' מקיף בהעלם כמו שא' ומוראך עליהם וכן ומקבלים עליהם עמ"ש כו' וכאשר בא האור הזה בגלוי ובקירוב יותר מכפי מדת הצמצום אז הן מתפעלים ביותר ומשתחווים ואו' שירה ומשבחים ומפארים ליוצרם כו' וניתוסף להם אור וחיות גדול עד שתשוקתם לצאת מכלי חומרם המוגבל לגמרי והיינו מה שאו' השרפים קדוש הוי' כו' והאופנים ברעש גדול או' ברוך כו' וכמ"ש בזהר בפי' שמות המלאכים כמיכאל גבריאל דאל זה נהירו דנהיר עלייהו בבחי' מקיף כו' וכן ואימתך עליהם בבחי' מקיף כו' והוא בחי' מדת המל' דמלכותך מל' כ"ע שמדה זו מאיר בכל העולמות והנבראים במדה וקצבה דוקא ומזה הן חיים וקיימים במציאות בריאה יש מאין אך כאשר מאיר הארת אור ושפע אלקי ביתר מכדי המדה שלהם בקירוב יותר אז תכלה נפשם ליכלל במקורם מעוצם התשוקה ונקרא התכללות וביטול זה בחי' ביטול היש לאין ממש והוא ענין השיר שאו' המלאכים בכל עולם לפ"ע הגלוי אור האלקי דמדת מל' דאצילות בבי"ע עד צבא השמים התחתונים שמקבלים ממל' דמל' דעשי' והן הגלגלים ומזלות כו' שמשתחוים בסיבובם בתמידות ונמצא מובן דגם זאת ההארה הבאה מלמעלה ביתר מכפי המדה גם זה בא במדה ושיעור בכל עולם לפי ערך שאם לא הי' נמשך במדה היו מתבטלים ממציאותם לגמרי וכענין הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפן לגמרי כו' ואמנם הארה זאת הבא' בגלוי מן ההעלם זהו עיקר חידוש האור ושפע לקיום הברואי' מאין ליש בכל יום שיתקיימו במציאותם בחומר וצורה שלהם וכמו שא' ובטובו מחדש בכל יום תמיד מע"ב כי אין חידוש החיות שלהם בא כ"א מלמעלה ממקור חוצבם הבא בבחי' ההסתר וצמצום כו' וזהו שתשוקתם להתכלל בבחי' כליון כל עצמותם במקור החיים הנמשך להם בגלוי יותר ממדתם הראשונה וענין התכללות זאת הוא ע"י השיר שלהם דוקא כי כל בחי' התכללות ועלי' מלמטה למעלה הוא ע"י שיר דוקא כידוע דכל שיר וניגון הוא הבא בבחי' עלי' והתכללות וא"א לעלי' והתכללות בלא שיר וזמרה עד שתכלה נפשו בשיר זה מעוצם התענוג והחדוה שנק' בחי' רצוא כו' (וכמו בנפש האדם בהתפעלות עצמיות הנפש ממש ישיר בשיר וניגון שנק' שיר פשוט שבא מעצם הנפש ברוב התגברות התענוג והעריבות עד שמתגברת על הנפש לצאת מכלי הגוף לגמרי כמו לבי ובשרי ממש ירננו כו' כלה שארי ולבבי כו'