כה,ב

כמובן בכל שירות שבתהילים כו') אך יש בשיר וניגון בחי' רצוא ושוב שאחר העלי' וההתכללות לצאת מן החומר חוזר ומתיישב רוחו אליו בבחי' שוב וכמ"ש והחיות רו"ש כלהב היוצא וחוזר ונכנס וכך הוא בניגון שיש בו ב' תנועות א' החדוה והתענוג לצאת וליכלל והב' המרירות מצד היפוכו שלא יכול לעלות כמו מתי אבא ואראה פני אלקים וכה"ג והוא בחי' שוב וכלולים כא' בתנועות הנגון והשיר כידוע שא"א לכל שיר ונגון בלא התכללות מרו"ש יחד וכך הוא בשיר המלאכים כשמשתחוים ואו' שירה כמו ענין הסיבוב דגלגלים שעולים ויורדים בסיבובם וכך הוא באופנים וחיות הקדש וגם בשרפים שבעולם הבריאה שאו' קדוש וחוזרים ואומרים מלא כה"כ וכה"ג וד"ל:

(ג) וזהו וצדקתך ירננו פי' צדקתך הוא בחי' מדת מל' דאצי' שממדה זו נמשך מקור כל שפע החיים עליונים למלאכים ועולמות שנק' צדק ע"ש בחי' הצדקה ממש כמו הצדקה וחסד לעני להחיות רוח שפלים כמ"ש צדק מלאה ימינך דוקא וכתי' כי צדיק ה' צדקות אהב כו' אך מפני שבא האור ושפע במדה ושיעור קצוב דוקא (לבד הצמצום והסת' האו' הבא במד' וגבול ממש כדי שיהי' מציאו' יש מאין כנ"ל הרי גם האור העליון שלמעלה מן הצמצום להיות ביטול היש לאין בא גם הוא במדה ושיעור כנ"ל וד"ל) נק' צדק ע"ש מדת הדין כמ"ש צדק דאיהו דין כו' ולא בחי' דין גמור אלא מפני שבא בצדק ומשפט במדה ושיעור דוקא והוא מ"ש בזהר דצדק איהו מלכותא קדישא לפי שמדת המל' הוא המשפיע במד' ושיעו' בכל עולם ובכל מלאך ונבר' לפום שיעור' דילי' בלבד עד גם בע' שרי' שלמטה משפי' לפי ערכם כמ"ש מלך אלקי' על גוי' כו' וכתיב מי לא ייראך מלך הגוים כו' וכתיב יראו מה' כל הארץ כו' רק שבא במד' מצומצמת יותר וכן הללו את ה' כל גוים וכן הבו לה' משפחות עמים וכן כל העמים כו' הריעו לה' כל הארץ וכה"ג (וגם בע' אוה"ע נופל יראה ופחד אלקים לפרקי' כאשר שרים העליונים שלהם או' שירה כמו בשרו של עשו כו' ונבוכדנצר וכו') (וכמ"כ בהרהורי תשובה ברשעים יפול לפרקי' כמו ב"ק מכרזת כו' והכל במדה ושיעור וכו') ונמצא כלולה מדה זאת מחו"ג כמ"ש צדק מלאה ימינך בחי' ימין דחסד כמו הצדקה ממש ומפני מדה"ד הבא במדה ושיעור הוא הנק' דינא דמלכותא והוא אותיות שם אד' אדון כל הארץ או שופט כל הארץ כו' וזהו שא' צדק דאיהו דין כו' וד"ל. והנה מאחר שמבואר למעלה דכל אור ושפע דבחי' המל' באה במדה ושיעור א"כ בהכרח לומר שיש דבר מה שבו מודדין ושוקלין לאור השפע האלקי' הזאת כמה יהיה בחי' ביטול היש של המלאכים ונבראים לאין בשיר שלהם כנ"ל והוא הנק' מאזני צדק דהיינו בחי' כלי המשקל הנק' מאזנים שבהן שוקלין ומודדים כמה יומשך אור האלקי דמדת מל' שמים בעולמות בכל עולם לפי ערכו דווקא (עד עוה"ז השפל גם באוה"ע וכ"ש בנש"י כו') כי הרי מובן מכל הנ"ל דלפ"ע המדה שמקבלים עליהם אור האלקי מבחי' מל' שמים דלעילא בגלוי יותר כך הוא לפ"ע זה ממש ענין קבלת אור ושפע האלקי הבא בתוך תוכם בשביל קיום מציאותם מאין האלקי לבחי' יש כו' אם בתוס' מרובה על העיקר כנ"ל בענין מחדש בכל יום מע"ב שזהו הנק' חידוש האור מבחי' מקור החיים כו' מאחר שמדה זאת דבחי' המל' הוא בחי' מקור לכל האור וכח השפע האלקית הנמשך בכל עולם וכמ"ש מלכותך מל' כ"ע שמזה עיקר חיותם וקיומם (וכמ"ש יראת ה' לחיים דמבחי' יראת ה' הוא עיקר קיום החיות וע"כ המלאכים יותר חיים נצחיים מן הנשמות כמ"ש במ"א) וא"כ בהכרח לומר שאין כל העולמות מקבלים בשוה אלא נמדד במדה ומשקל בכל עולם לפי ערכו לבד ולא הרב' יותר מכפי המדה שלהם בביטול היש לאין רק כפום שיעורא דילי' בלבד שאם הי' מאיר