כז,א

והוא שנמדדים ג"כ במשקל מאזני צדק כנ"ל שהוא המשכו' אוה"מ דבחי' מלכות שמים דלעילא (שזהו אמתית ענין מלכותך מל' כ"ע וממשלתך כו') שאם היה אור זה דמל' שמים נמשך עליהם ביתר מעט מכפי מדתם היו מתבטלים לגמרי כו' ע"כ א' וצדקתך שהוא בחי' מל' שנק' צדק דאיהי מלכותא קדישא ירננו ברינה ושיר דהיינו שהן עולין בביטול והתכללות ממש למעלה ממקור חוצבם המצומצם לצאת מנרתק חומר גופם ע"י שיר דוקא כנ"ל והוא מפני בחי' גלוי אור מ"ש דלעילא המאיר עליהם כאשר בא בקירוב בכלי השגתם המצומצם כו' שלזה ירננו ברנה שהוא התפעלות כל העצמיות (כנ"ל בענין שיר פשוט כו' שזהו כאשר בא האור מלמעלה מערך צמצום האור המלובש בהם כו') אך גם זה מה שבאים לכלל רנה בביטול והתכללות ממש הרי הוא נמשך במדה ומשקל דמאזני צדק הנ"ל שלא יתבטלו לגמרי וכנ"ל שזהו עיקר חידוש חיותם המצומצם באו"כ כו') וא"כ מובן מזה עכ"פ שלא יגיע ויעלה הרינה של המלאכים גם בביטול והתכללות שלהם רק בבחי' המל' מקור חיות העולמות שנק' צדקתך צדק ה"א להחיות מלאכים מאין ליש ממש אבל למעלה מבחי' המל' שנק' צדק אין להם כח לעלות ולידבק שם גם לא ע"י רנה וביטול במציאות לגמרי להיותו למעל' מעלה ממקור חיות העולמות כידוע שאין התהוות העולמות רק מבחי' המל' שנק' צדק וצדקה וכמ"ש כי עמך מקור חיים כו' וזהו וצדקתך דוקא ירננו ולא למעלה מזה וד"ל:

(ו) וזהו זכר רב טובך יביעו דהנה ידוע מ"ש בזהר דאית צדיק וצדק צדיק בדכורא וצדק בנוק' וכמו אמרו צדיק כי טוב זהו בבחי' דכורא כו' והענין הוא כידוע שזהו בחי' צדיק עליון וצדיק תחתון (בחי' יוסף ובחי' בנימין כמ"ש במ"א בענין שהם וישפה) וביאור הדבר ידוע עמ"ש או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי שהן ב' שלימות שלום דמשפיע במקבל שהוא בחי' התקשרות של המשפיע במקבל באהבתו אותו כנפשו כאהבתו של יונתן לדוד שאהבת נפשו אהבו דיונתן הוא המשפיע ודוד בחי' מקבל היה אוהבו כנפשו להשפיע וליתן לו כל אשר לו כמ"ש ויתפשט יונתן את המעיל כו' וכמו תאובת' דדכורא לגבי נוקבא להשפיע למקבל כענין יותר ממה שהעגל רוצה כו' הפרה רוצה כו' והיינו בחי' ההתקשרות אהבה שיש במשפיע אל המקבל כאיש לאשתו וכרב לתלמיד וכה"ג בכל עילה ועלול שנק' משפיע ומקבל למעלה בהשתלשלות העולמות כמו במלאכי' שנא' וקרא זא"ז ות"א ומקבלין דין מן דין הרי ודאי יש בכל עילה הנק' משפיע בחי' התקשרו' אהב' וחשק להשפיע למקבל העלול ובחי' התקשרות זאת שלו אל המקבל נק' צ"ע ונק' טוב כמ"ש אמרו צדיק כי טוב כמו טבע הטוב בעצם להטיב ולהשפיע לזולתו כל אשר לו ולא יניח לעצמו כלום וכמו ע"ד הפשוט כתי' צדיק חונן ונותן וע"כ נקרא צדיק ע"ש השפעת הצדקה וכך הוא למעלה מעלה בעצמות אא"ס ב"ה מקור כל ההשתל' דאבי"ע נקרא צדיק כמ"ש כי צדיק ה' צדקות אהב כו' שהרי נק' עילת כל העילות כו' וכאשר מיוחד אור אה"ר בהתקשרות שלו להשפיע לכנ"י דוקא שהן בחי' מקבל כמ"ש יאר ה' פניו אליך דוקא וכן אה"ע אהבתיך אה"ר כו' אחת היא יונתי כו' נק' צדיק עליון וכמ"ש אור זרוע לצדיק כו' כידוע ובחי' צ"ת היינו בחי' התקשרות אה"ר שיש במקבל אל המשפיע לקבל ממנו השפע תמיד כמו תאובתא דנוק' לגבי דכורא כמ"ש ואל אישך תשוקתך כו' כך יש בכל עלול התקשרות אהבה ותשוקה לקבל שפעו מן העילה שלו בבחי' העלא' והתכללות ליכלל ולידבק בעילתו אבל התקשרות האור דמשפיע במקבל בא' דרך ירידה מעצמותו אל המקבל להתקשר ולהתדבק במקבל להשפיע לו כנ"ל ע"כ נקרא בחי' ירידה זאת של המשפיע להתייחד במקבל בשם טוב (משא"כ מי שאינו טוב בעצם שמונע כל שפע למקבלים כו') וכך הוא בכנ"י שיש בהם בחי' התקשרות