ל,ב

דוקא (וכמשי"ת) וזהו עבדו את ה' בשמחה דקאי בעבודת המצות בשמחה ובטוב לבב שבזה מעוררי' לגלוי אור עצמות א"ס ב"ה ממש כמו שהוא בעצם שלא יגיע לשם שום העלא' מ"ן בדביקות והתפעלות אהבה בתענוגים היותר עליון כו' כמשי"ת ומה שאמר לשון עבודה בזה כמ"ש עבדו את ה' בשמחה וכל עבודה הוא בחי' תיקון והעלאה ובירור כידוע הענין הוא שעבודה זאת דמעשה המצות אין זה בחי' העלאת מ"ן כלל רק בחי' תיקון כלי לבד שיהי' כלי בית קיבול להשראת גלוי אור א"ס ב"ה מעצמותו ממש וכמאמר נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דירה לו ממש:

(טו) והענין הוא כידוע דרמ"ח פקודין הן רמ"ח אברין דמלכא ממש שהרי נק' מצות הוי' כמו חסד דרועא כו' ע"י מצות הצדקה וכה"ג ועד"מ כאשר ממשיכי' לאדם בא' מאבריו כל קומתו כך יכולים להמשיך כל עצמות אא"ס ב"ה שברמ"ח אברין כו' ע"י מצוה א' שהיא נק' אבר א' הגם שאין לו גוף כו' הרי ידוע שהתו"מ נק' בשם אדם כמ"ש זאת תורת האדם וכתיב אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם האדם דלעילא כו' מפני שבמצו' עליונות שורה בחי' פנימית הרצון והתענוג הנעלם שבמהו"ע א"ס ב"ה ממש וע"כ המצו' עליונות שנק' מצותי ממש הן בבחי' א"ס ממש כמו רחבה מצותך מאד בלי גבול וד"ל וזהו שאמרז"ל על ג' דברים העולם עומד על תורה ועבודה וגמ"ח שהן בחי' ג' קוין דאצי' חח"ן בג"ה דת"י תורה בחי' קו האמצעי דת"י כידוע ועבודה הרי הן הקרבנות שעכשיו התפלה במקום קרבן וגמ"ח הוא מצות הצדקה וחסד שכולל כל המצות כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור כו' וע"י ג' אלה נמשך כל בחי' עצמות אא"ס דוקא למטה מה שלא יכול להגיע לשם כל העלאת מ"ן כלל כנ"ל וראי' לזה ממ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו שהוא חח"ן וגבור בגבורתו בג"ה ועשיר בעשרו קו האמצעי דת"י כ"א בזאת יתהלל כו' השכל וידוע אותי ממש לעשות חסד ומשפט וצדקה בארץ דוקא שהן ג' אלה דתורה ועבודה וגמ"ח כי באלה חפצתי דוקא שזה עבמ"ת כמ"ש סוף דבר כו' כי זה כל האדם דלעילא וכמ"ש וחי בהם כנ"ל ע"כ על ג' אלה העולם עומד עולם דאצי' שנמשך מבחי' פנימי' ועצמות דא"ס בג' קוין כו' וזהו עבדו את ה' בשמחה בשמחה ש"מ דוקא כי שמחה ש"מ דג' אלה חסד ומשפט וצדקה בארץ הוא הוא המביא מן ההעלם לגלוי כל בחי' עצמות דאא"ס כי באלה כו' ובזה יתורץ הקושי' דלעיל למה שינה הסדר מברייתו ש"ע ברישא חשוכא כו' דמ"ש עבדו ה' בשמחה לא קאי על שמח' שבצפרא מעבודה שבלב באהבה כו' שנק' אור דמדת יום שלזה צריך ודאי שיוקדם רינה דרמשא בבחי' העלאת מ"ן משום דחשך הוא שקדם לאור כנ"ל אלא קאי על בחי' עבודה דמצו' בשמחה שממשיכים לעצמותו ממש ית' שלמעלה מהשתלשלו' דחשך ואור כנ"ל ואח"כ א' באו לפניו ברננה דרמשא שהוא בבחי' העלא' מ"ן לעורר אור השפע שיומשך ע"י העלם וגלוי הבא בסדר ההשתלשלות וזהו באו לפניו ברננה לפניו ממש להיותו קודם לאור הנגלה מן ההעלם וכמ"ש ויהי ערב כו' כברייתו של עולם ברישא חשוכא כו' כנ"ל וד"ל:

(טז) וזהו רני ושמחי בת ציון כו' רני תחלה ואח"כ שמחי כו' דהנה מבואר למעלה דהרננ' הוא ברמשא דוקא דמדת לילה קודם למדת יום וכברייתו ש"ע כו' וכמו השיר של המלאכים שתכלה ותכסוף נפשם בתשוקה נפלאה בלילה דוקא מצד הריחוק וצמצום והעדר האור כו' שאז התשוקה מתגברת יותר כו' וזהו ענין פסוד"ז שלפני ק"ש וברכותיה שאנו אומרי' שירות ותשבחות להודות ולהלל לה' כמו הללו את ה' מן השמים כו' ונק' פסוד"ז דוקא שהוא עלי' והתכללות ע"י שיר וזמרה לצאת מן הצמצום וחשך המסתיר ולהאיר את