לג,א

וכמ"ש במ"א עמ"ש ואלה דברי דוד האחרונים נאום כו' הקים עול עולה של תו"מ עד שיש בכלל מאתים מנה וממילא רני ושמחי באה"ר בתענוגים במס"נ כו' וזהו שאמר רני ושמחי אע"פ שאין בך כלל מצד עצמך שאין בך כח להעלאת מ"ן כלל רק רני ושמחי ממילא יהיה לך הרנה ושמחה שלמעלה הרבה מרנה ושמחה דמלאכים עליונים וד"ל ועיקר הטעם הוא עפ"י הקדמה הנ"ל בענין מדריגה הג' שלמעלה מבחי' אור וחשך יום ולילה כו' והוא בחי' ההארה העצמי' שבאה מבחי' מהו"ע א"ס ב"ה דקמיה כחשכה כאורה כו' שזהו בחי' אדל"ע שאין אדל"ת מגיע לשם כלל כי זהו בחי' עצמות אור אין סוף ממש שנבדל בערך מהיות גם בחי' מקור לכל ההשתלשלות דאבי"ע וע"כ חשך ואור העלם וגלוי שוין שם ממש כנ"ל וא"כ גם כאשר אין בכנ"י כח בהעלאת מ"ן כלל כנ"ל ונק' בת שאין בה בחי' הרינה בעלי' והתכללות כלל מ"מ מצד בחי' הארה העצמי' הזאת שהיא לעילא לעילא מכל ההשתלשלות הרי יוכל לשכון בכנ"י גם בהיותם בבחי' החשך והעדר אור האלקי לגמרי בלי שום התפעלות רינה ושמחה כו' משום דקמיה כחשיכה כאורה ולילה כיום יאיר וגם בהיותם בגלות שנק' לילה כו' רק כאשר יש בהם בחי' היראה אלקי' בקבלת עמ"ש לבד שאז נק' עכ"פ בת ציון המצויינת בתו"מ שנמשך בה כל האורות עליונים דמצו' עליונות משום דנתב"ס דוקא כנ"ל וד"ל וזהו רני ושמחי בת ציון אע"פ שנק' בת משום דאיש מזריע תחלה באדל"ע שמצד עצמו לבד כנ"ל אבל כשתקרא בת ציון המצויינת בתו"מ בפו"מ ע"י קבלת עמ"ש שזה כל האדם העליון כנ"ל אז ממילא יהי' בך הרינה ושמחה אע"פ שאין לך אדל"ת כלל וזהו רק מצד מעשה המצות שמפני זה נק' בת ציון (והוא ענין שמחה ש"מ הנ"ל ואין הכונה בשמחה זו בהתפעלות אהבה מחמת כוונה וסוד וטעם שבמצוה רק מצד קיום המצוה בפ"מ לבד שזהו כמו טבעיות בכנ"י ששמחים מאד כאשר מקיימים איזה מצוה מן המצות גם נשים וטף וע"ה כו' שבזה נכלל שמחה ורינה בהתפעלות אה"ר מטעם הנ"ל) וזהו כי הנני בא ושכנתי בעצמי ומהותי בתוכך ממש פי' הנני בא ממילא ומאליו ושכנתי בתוכך על ידי המצות מעשיות וע"כ רני ושמחי ממילא מטעם הנ"ל וד"ל:

(כא) והנה כתיב ולציון יאמר איש ואיש יולד בה כו' פי' לא כמו עתה שכאשר אדל"ע באה מצד עצמו בלא אדל"ת כלל כנ"ל שזהו ענין איש מזריע תחלה שיולדת נקבה אבל לע"ל יולד לציון איש בחי' זכר גם בלא אדל"ת כמו שאשה מזרעת תחלה יולדת זכר וזהו איש ואיש יולד בה א' מצד העלאת מ"ן דאשה מזרעת תחלה שיולדת זכר והב' איש שני שנולד מצד איש מזריע תחלה כו' ויהיה הכל כלולים כא' בבחי' איש א' וד"ל (שהרי א' יולד ולא א' יולדו מפני שיוכללו בחי' מ"ן ומ"ד כא' ממש ויולד איש א' שהוא בחי' לידת משיח שנאמר בו בני כו' היום ילדתיך כו' שבא ע"י תשובה ומע"ט בעוה"ז דבחי' או"ח דוקא וד"ל) וביאור הענין הנה מבואר למעלה בענין אדל"ת שעושה אדל"ע שהוא ע"י מצות מעשיות להוסיף אור דשם הויה באצי' זהו ענין אשה מזרעת תחלה כו' והנה כל ו' אלפי שני' שנעשים המצות הרי הן מלובשים בדברי' גשמיים וגם כשהן עולין בהעלאת מ"ן למעלה לא נעשה מזה רק בחי' תוס' אורות עליונים בשם הויה שהוא בבחי' מקיפים דז"א שנק' אדם דאצי' כנ"ל בענין מצותי כו' שמניח תפילין ומתעטף כו' אבל לע"ל יעלו המצות דכנ"י עכשיו בשרש שרשן העצמי והוא כמו שהמה בפנימי' ועצמות אא"ס ב"ה ממש שהן בבחי' א"ס ממש כמו שאמר רחבה מצותך מאד בלי גבול ולא כמו שהן באין בבחי' מקיף והעלם על כלים דאורות דז"א שנק' אדם כו' וכמו מצות צדקה וחסד דעכשיו יגיע למעלה בחסד דא"ס ממש כמו שהוא כו' וכן מצות תפילין וטלית להיות כמו