לג,ב

שהוא בעצמות א"ס וכה"ג וכך גם מצות ת"ת כמו שהחכמה שבתורה היא בעצמות א"ס ממש שנק' חכמה הקדומה או משל הקדמוני דלתבונתו אין מספר כלל ולא כמו שיורדת למטה להיות בבחי' לבוש ומקיף דח"ע דא"א ואו"א וז"א שנק' שם הויה בכלל דיו"ד וקוצו של יו"ד הן בחי' כתר וחכמה בכלל כו' וכך בכל המצות יאיר בהן פנימית ועצמות רצונו ית' שבמהו"ע ממש שעתה גם באדם דאצי' אינו אלא רק כמו אותיות וציונים עליונים המורים על בחי' עצמות האור דא"ס שבמצות עליונות (כמ"ש הראיני את מראיך שאינו אלא כמו המראה המורה על העצם) כמו בתפילין דמארי עלמא שגם ע"ז א' אשר יעשה אותם האדם דלעילא וחי בהם והוא רק מהארות והמשכות בהעלם שמאיר בתפילין שבראש האדם דאצי' וכן בעטפו בטלית דכתיב עוטה אור כשלמה אבל לע"ל יתגלה כמו שאור זה דשלמה דטלית הוא בעצמות א"ס וכן במקיפים דד' בתים דתפילין שבראשו וכה"ג בכל מצוה ומצוה בפרט כו' והוא לפי שכנ"י למטה לא תקרא לע"ל בת ציון אלא ציון עצמו והוא מ"ש ולציון יאמר כו' והיינו מפני שלא תקבל מז"א אלא יהיו שוין ממש וכמ"ש והיה אור הלבנה כאור החמה כו' ואור החמה יהיה שבעתיי' כאור ז' הימים שהן בחי' ימי קדם דקדמונו ש"ע ממש כו' מפני שתעלה המל' עוד יותר לקבל מעצמות אא"ס שלמעלה גם מפנימי' דא"ק שנק' אור ז' הימים בכלל וזהו שתקרא כנ"י לע"ל ארץ חפץ שתקבל מחפץ ורצון העצמות ממש שבמצות כמו שהן ממש במוה"ע כנ"ל:

(כב) וזהו שאמר כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם ה' פי' נאם ה' הוא בחי' המל' שהוא הדבור שרש כנ"י למעלה שתעלה ותקבל מעצמות א"ס בלי אמצעי כלל (וזהו כוסי רויה גי' ארך כסא דדוד לע"ל שיאמר לי נאה לברך מפני שמאיר בו ממל' דא"ס ממש כו') וממילא יומשך ויתגלה בהם ממהו"ע ית' ממש ומעצמו ומאליו דוקא וכמ"ש הנני בא מעצמי מהתעוררות עצמו לבד וכל עצמותו ממש כמו שהוא ישכון בה כמ"ש ושכנתי ממש בתוכך וזהו והוא יכוננה עליון בא לפרש הטעם למה ישכון בה מעצמו וכל עצמותו דוקא לפי שיכוננה למל' בכח העליון ממש שהוא עצמות אא"ס שנק' עליון על כל העליונים שאין עוד למעלה הימנו כמו שאמר אנת עילאה על כל עילאין שרצונו לומר שאין עוד עילאה ממנו ע"כ נק' עליון סתם והוא לפי שהמל' תקבל אורה רק מעצמותו ממש וכמ"ש ולא יהיה לך עוד השמש לאור יומם כו' אלא ה' בעצמו יהיה לך לאור עולם והוא דוקא ע"י המצות שעשו בעוה"ז דוקא שאשה מזרע' תחלה כו' ונקרא בת ציון דזהו סוף מעשה בקבלת עמ"ש שעלה בתחלת הרצון העצמות הוא שתעלה לכנ"י להקראות ארץ חפץ העליון ממש וזהו רני ושמחי בת ציון דוקא כי הנני בא לע"ל ושכנתי מעצמי בלא אדל"ת בתוכך מטעם הנ"ל וד"ל וזהו ולציון יאמר איש ואיש יולד בה פי' לע"ל שתקרא כנ"י ציון ולא בת ציון והוא מפני שיהיה אדל"ע דהנני בא ושכנתי בעצמי כנ"ל זהו איש יולד בה שהוא בחי' אה"ר העצמי' ממש וזה יבא מצד שבו' אלפי שנין היה העלאה דכנ"י במצות מעשיות דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו' א"כ איש העליון ואיש התחתון יהיה הכל בבחי' איש א' ממש (ואע"פ שבגלות נק' בת ציון ביראה וקבלת עמ"ש שנק' בת בחי' נוק' לע"ל תתעלה ותהיה מקבלת מן העצמות ולזה נחם הנביא בא' רני ושמחי בת ציון כו' וזהו והוא בחי' העצמות דא"ס ממש יכוננה עליון על הכל כמ"ש אבן מאסו כו' היתה לראש פינה שהוא מל' דאצי' שע"ז נאמר א"ח עט"ב ונקבה תסובב גבר כידוע וכן אמר למרבה המשרה כו' עד להכין אותה ולסעדה מעתה ועד כו' כמ"ש במ"א וד"ל) (והוא ענין שמחה של מצוה דעכשיו שיעלה ויגיע לע"ל להביא גלוי העלם עצמותו ית' ממש שהוא מדריגה הג' הנ"ל שלמעלה