לד,ב

והפתחים ע"י רינה שלהם כמ"ש באו לפניו ממש ברננה כו' כנ"ל וד"ל אך הנה זהו עיקר ענין מצות נ"ח להדליק על פתח הבית מבחוץ דוקא שעי"ז יאיר אור גם בחשך ואפילה דק"נ דהיינו גם למטה בעולם הפירוד ממש ששם הסתר אור האלקי לגמרי שזהו גם לעומד על פתח ההיכל מבחוץ יאיר אור האלקי שזהו מצד שהחשך גם הוא לא יחשיך כלל ולילה כיום יאיר כו' כנ"ל וזהו רק ע"י הדלקת נ"ח בשמן ואור שזה רק להאיר אור דתורה ממקורה מן ההעלם לגלוי כנ"ל ומאין יהיה בכח הדלקה זאת להמשיך מקור דאור תורה ודאי מוכרח לומר שזה בא מבחינת עצמות א"ס ב"ה ממש שלמעלה מבחי' חשך ואור דשם כחשכה כאורה כו' כנ"ל שאז גם בחי' החשך יאיר וכנ"ל בענין כי הנני בא ושכנתי כו' שלע"ל תקבל המל' מבחי' עצמות א"ס ב"ה ממש וכמ"ש והוא יכוננה עליון ממש כו' וכן מצות נ"ח להדליק אור דחכמה ממקורה בהכרח שזהו מלמעלה ממקור האור דח"ע והוא מה שיש בכח מצות נ"ח להיות החשך אור כו' שזהו כמו לע"ל ממש דכתיב ולילה כיום יאיר כו' וכנ"ל וזהו ולציון יאמר איש ואיש כו' שיהא הכל בבחי' איש כו' כנ"ל דשם כחשכה כאורה כו' וע"כ מצות נ"ח על פתח הבית מבחוץ להאיר את החשך שהוא גם בהיותו בחוץ בחשך יאיר כנ"ל וזהו שאמר בפ' זו ונלוו גוים רבים אל ה' כו' והיו לי לעם כו' הרי גם ע' שרים דק"נ יתהפכו לקדושה דהיינו מפני שיהיה בחי' גלוי אור העצמות דא"ס ב"ה ממש שגם החשך דק"נ לא יחשיך ויהפך לאור משום דקמיה כחשכה כאורה כו' ועכ"ז אמר דגם שגוים רבים ילוו אל ה' והיו לי לעם מ"מ ושכנתי בתוכך דוקא והוא מפני שע"י מעשה המצות שעשו בעוה"ז בשמחה ובטוב לבב ובקבלת עמ"ש הוא שיעלה למעלה מעלה לע"ל להיות נק' ארץ חפץ וכן חפצי בה ממש כנ"ל בענין רני ושמחי בת ציון דוקא כי הנני בא כו' מעצמי בלא אדל"ת כו' וכל עצמותי כו' וזהו שאמר ונחל ה' את יהודה חלקו כו' הס כל בשר מפני ה' כי נעור ממעון קדשו ממש וד"ל וזהו הטעם ששייך פ' זו דרני ושמחי בת ציון להפטרה דחנוכה דוקא אע"פ שלא היה צריך להתחיל רק מענין מנורת זהב כו' לפי שזהו ענין נ"ח ממש מטעם הנ"ל וד"ל:

(א) כתיב כי אתה נרי הוי"ה וה' יגיה חשכי הנה יש להבין מה שכפל הדבור לומר ב"פ הוי"ה כי אתה נרי הוי"ה וה' יגיה כו' הל"ל כי אתה נרי ה' יגיה חשכי ועוד מהו הוי"ו דוה' יגיה בתוס' וי"ו הל"ל ה' יגיה כו' והנה כתיב כי נר ה' נשמת אדם שנשמה שבאדם נקרא נר הוי"ה ממש שמאיר בה ד' אותיות דשם הוי"ה יו"ד בחכמה שבמוח וה"א בבינה וי"ו במדות שבלב ה"א אחרונה במעשה והוא עיקר בחי' צלם אלקים שבאדם ואם פגם בנפשו ביו"ד כמו בחילול שבת או בביטול ת"ת נסתלק אור האלקי שבי' או שפגם בה"א כו' וכמו שאומרים בוידוי בק"ש שעה"מ כידוע וזהו וה' יגיה חשכי גם לאחר שנפגם האור דצלם אלקים שבד' אותיות דשם הוי"ה וע"כ כפל הדבר וא' כי אתה נרי הוי"ה וה' יגיה חשכי ע"י תשובה וד"ל והנה באמת יש להבין איך מלובשי' ד' אותיות דשם הוי"ה בנשמת אדם ויש להקדים תחלה בשרש כללות ענין נש"י שהן ז' נרות המנורה שבמקדש כידוע ויש להבין תחלה שרש ענין הנרות דמנורה שארז"ל וכי לאורה הוא צריך אלא עדות היא לישראל שהשכינה שורה בהם כו' ויש להקדים תחלה שיש באור הנר בכלל ד' דברים הא' הפתילה הדולקת ע"י האור שנאחז ונדלק בה והב' האור עצמו הדולק בפתילה ויש ב' מדריגות באור הזה והן ב' מיני גווני אור א' גוון השחור שסמוך לפתילה שנקרא נהורא אוכמא השורף ומכלה לפתילה מעט מעט והב' אור הלבן שלמעלה שנקרא אור המאיר ונקרא נהורא חוורא והד' הוא השמן שנמשך אחר הפתילה ונבלע בה שאם לא