לח,ב

כו' ונעוץ תב"ס דוקא וראיה לזה ממה שהעוה"ב אינו רק ממצות בפ"מ בגשמיו' דוקא (וכנ"ל בפי' נר מצו' שהוא המחזיק האור והשמן והפתיל' כו'):

(ח) והנה ארז"ל דיפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז דוקא מכל חיי העוה"ב הרי הזכיר תשובה קודם למע"ט ומאחר שהמעשה עיקר מטעם הנ"ל דנתב"ס דוקא למה צריך לתשובה קודם כו' אך הנה אעפ"י שבודאי נמשך מאמתת אור מוה"ע א"ס ב"ה בתו"מ כנ"ל הרי צריך להיות זה ע"י התגברות גדולה מרב חסד העליון שבעצמות ממש שיהי' בא בגלוי כמו שהוא בהעלם עצמותו ממש דלמת"ב כלל כנ"ל וכמ"ש כי גבר עלינו חסדו העצמי בהתגברות גדולה הרבה יתר מכפי המדה הקצובה הבא בסדר השתלשלות דקו"ח כו' ולבא עד למטה ממש בדרך התלבשות עכ"פ כנ"ל כדי להיות ואמת ה' לעולם אמתית העצמיו' דהוי"ה יבא לגלוי לעולם למטה כמו למעלה כו' והנה בחי' התגברות רב חסד זה א"א לבא גם בתו"מ כ"א ע"י הקדמת ענין התשובה דוקא שהוא היפוך הרע עצמו לטוב שזה עולה למעלה מתו"מ שאינו אלא להבדיל בין טו"ר כו' ולכך א' דבע"ת גדולים מצ"ג שצ"ג בתו"מ א"י לעמוד במקום שבע"ת עומדים כו' וזהו דמשיח אתא לאתבא צ"ג בתשובה להעלותם יותר מטעם שא' בזהר דכד אתכפייא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה כו' אעפ"י שאין שרשם רק מאחוריים דשם אלקים במ"ח צירופי' האחרונים כו' וזהו הללו את ה' כל גוים כו' שהן ביטול היש הנפרד מיש דק"נ בע' שרים כמו שיהיה לע"ל שיהפוך אל עמים כו' והוא כמו ענין התשובה ממש שגם הרע עצמו נהפך לטוב כו' אז דוקא יגבר עלינו כנ"י חסדו העצמי' להיות אמת ה' אמתית פנימית עצמותו בתו"מ בא לידי גלוי למטה כמו למעלה ממש שז"ש ואמת ה' לעולם ממש והוא העוה"ב שיבא אמת ה' לעוה"ז כמו שא' ואמ' ביום ההוא הנה אלקינו זה ממש כו' וזהו שהקדים תשובה למע"ט בעוה"ז דעי"ז יבא שכר חיי העוה"ב מן המצות שהן מע"ט ובלא תשובה אין המע"ט מועילים שאינן רק בחי' כלים לבד להשראת עצמותו ית' וד"ל:

(ט) ובכל זה יובן ענין השמן שבנר שיש בו בהעלם ב' גווני אור דנה"ח ונה"א כנ"ל כאשר נשאב ונמשך אחר הפתילה והאור כנ"ל דהנה יש להבין תחילה מה שצריך שיהי' השמן נמשך אחר הפתילה דוקא כדי שיהי' חיבור האור בפתיל' ואיך השמן שהוא גבוה יומשך אחר הפתילה ואין האור דולק רק בפתיל' ולא בשמן מזה מוכרח שיש מעלה יתירה בפתיל' יותר מן השמן עד שהשמן אינו אלא אמצעי לחבר האור בפתילה הענין הוא כידוע שיש שרש לנה"ט שהוא הגוף למעלה הרבה מן הנשמה לפי שנה"ט נלקחה מק"נ שנפלו בשבה"כ מז' מלכים דתהו דכתיב ואלה המלכים כו' לפני מלוך מלך לבנ"י כו' דבחי' אורות דתהו קדמו לבחי' התיקון דשם מ"ה דאדם וע"כ יש שרש לחיות ובהמות דפני ארי' ופני שור דמרכבה למעלה מבחי' אדם וע"כ נושאות את הכסא כו' וכמו למטה מטה בירידתן עוד האדם ניזון מן החי וצומח ויתחזק כח שכלו כו' וכך למעלה נאמר בקרבן בהמה לחמי לאשי ריח ניחוח להוי"ה דתיקון וכמ"ש במ"א כמו שעל הלחם יחי' האדם ולא יתקיים בלעדו והצומח וחי יתקיימו בלא אדם לפי ששרש הצו"ח בשרשו גבוה משרש האדם וע"כ ע"י כליון הפתילה שהוא הגוף הוא עיקר הגורם המשכת האור העליון להאיר את הנשמה מבחי' סובב כ"ע הכללי הנ"ל שז"ש כי אתה נרי הוי"ה כו' כי הגם שהשמן הוא הסיבה לחיבור האור בפתילה כנ"ל ה"ז רק ממוצע אבל עיקר הסיבה הוא כליון הפתילה דוקא רק שע"י השמן הוא סיבה שיאחז בו האור וגם מה שהשמן נשאב בפתילה ונכלה ונמשך ונשאב באור גם הוא ע"י הפתילה והוא הטעם שהשמן נמשך אחר הפתילה דוקא ליכלל באור כו' לפי שהשמן הוא בבחי' חכמה דתו"מ כנ"ל ושרש הפתיל' שהוא הנה"ט הוא