<<

שער החנוכה

ג,ב

א) בכ"ה בכסליו יומי דחנוכ' כו' עד לשנ' האחרת קבעו' ועשאום ימים טובי' בהלל והודאה. להבין ענין ההלל וההודאה וגם להבין למה בנס זה דחנוכה תלו לעיקר הנס בהדלק' הנרות דמקד' מפני שלא מצאו רק פך א' כו' הלא עיקר הנס היה נצחון המלחמה וגם מהו ענין ההלל וההודאה להדלקת הנרות. והנה יש להקדים ענין נרות המנורה דמקדש דכתיב ובהעלות אהרן כו' שהיה מדליק בערב ובבקר בערב כל ז' הנרות ובבקר רק נר א' שנק' נר המערבי (נר הששי) שבו מתחיל ובו מסיים בערב כידוע והנה ידוע בשרש ז' הנרות דמנורה שהן כלולים מכללות נש"י בשרשם בז' מדות דאצילות שכ"א כלול מי"ס והן ע' נפש דיעקב שמזה שרש מחצב כל הסתעפות נשמות פרטיות גם בכל הנשמות בכל דור עד הניצוץ הקטן ביותר שנק' גם הוא נר ה' וכמ"ש נר ה' נשמת אדם כו' וזהו ובהעלות אהרן את הנרות כשהי' מדליק הי' מעלה לכללות נש"י להאיר אותם באור העליון במקור חוצבם כו' וכך בכל פרט בכל נשמה שנק' נר ה' צריך להדליק אותה תמיד מאור האלקי וכמ"ש כי אתה תאיר נרי כו':

והנה ידוע דעיקר ענין האור הוא להאיר את החשך דוקא דשרגא בטיהרא כו' והוא בהיותה בגוף החומרי שלא תחשך האור האלקי מחומריות המדות הרעות שהן ג"כ ז' מדות כידוע דאת זלעו"ז כו' וז"ש וה' יגיה חשכי ועיקר הזדככות חומריות המדות הרעות הוא ע"י האור האלקי שבז' מדות דקדושה האלקי' שמבררים ומהפכין אותן ליכלל וליבטל בקדושה אם בדרך כפיה אם בדרך התהפכות ממש והענין הוא כידוע דכמו שיש אהבה אלקית דקדושה בתשוקה והתלהבות או המשכת הלב בדביקות והתקשרות שהן ב' מדות דאברהם ויצחק כידוע בענין אברהם אוהבי ופחד יצחק שבא מן ההתלהבות כו' הנה לעומת זה יש אוי"ר דקליפה והן כל התלהבות אש זרה בחום התאוה הרעה או בהמשכת הלב באהבה רעה שנמשך ונדבק אחריה בכל לבו וכן מדת הדין הקשה כרציחה וגזל שמסתעף מבחי' התלהבות וזהו רישא דעשיו בעטפוי דיצחק בחי' פסולת הגבורות דיצחק דקדושה שמקבלים ממנו וכן ישמעאל מאברהם בחסד דקליפה כידוע וכך הוא בכל המדות כמו ת"ת ונצח והוד ויסוד כו' וצריך לבררן ולהפכן לקדושה שתהיינה כלולים בכפי' והתהפכות בביטול מציאותן ממש לבחי' הקדושה כמו מאהבה רעה יהופך לבו לאהבה האלקי' שלא לאהוב ולדבק רק בה' לבדו ולא להיות בלבו רצון ואהבה זרה כמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כלה כו' וכן אמר מי יעלה כו' אשר לא נשא לשוא נפשי כו' וכן בהתלהבות שלא יחשוק ברשפי אש זרה בחום התאוה רק לה' לבדו וממילא לא יומשך אחר יראה רעה כו' ולא יבא לכלל כעס ורציחה כו' וכן במדת הת"ת וניצוח כו' רק לה' לבדו וזהו עיקר העבודה שבלב שעל זה הוסד כל התו"מ בסומ"ר כו' כידוע וכאשר האדם שהוא בצלם אלקים מברר ומהפך כל המדות מרע לטוב אז נקרא הנשמה נר ה' שתאיר האור האלקי בחשך דקליפת נגה שהן שבעה מדות רעות דקליפה ממילא גם למעלה מעלה בשרש מקורם בז' מדות עליונות מברר לשרש הק"נ עד שלא יש להם יניקה רק מבחינה האחרונה דז' מדות דקדושה המצומצם ע"פ מאמר קו המדה וזה הי' עיקר ענין הדלקת נרות המנורה במקדש וכמא' וכי לאורה הוא צריך כו' משום דקמי' כחשיכה כו' אלא רק להאיר בנש"י ממקור' הראשון שיאירו גם בחשך ולא יחשך מצד המנגד כלל כנ"ל בענין הז' מדות דקדושה:

(ב) אך הנה בחי' הבירור דז' מדות הרעות ע"י ז' מדות דקדושה א"א שיהי' בביטול והתכללות לגמרי רק לפי שעה לבד והוא בשעה שהז' מדות דקדושה מאירין בתקפן כמו באוי"ר דקדושה בעת התפלה אבל מיד שיומשך בעניני עוה"ז יוחשך אור האלקי במדות דקדושה ונתגברו מדות רעות דק"נ כ"כ עד


<<









©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן