מא,א

העונג אלקי הבא בהשגה אלקי' בא' ממילא מלמעלה בלתי הכנה כלל כמו השיר וניגון שנעשה מאליו בעונג המושג לפי אופן ההשגה דוקא כשיר הלויים דכתיב ועבד הלוי כו' (שזהו התגלות התענוג בבינה ובמורגש דוק' כידוע) וזהו בחי' או"י שנקרא נהורא חיוורא שהוא זך ובהיר אור המאיר הנ"ל שבאור הנר שתלוי לפי ערך צלילת השמן דהיינו מבחי' עונג הנעלם שבחכמה כח מ"ה הנ"ל הנקרא עדן שהוא פנימית ועצם התענוג האלקי שלמעלה מן ההשגה לגמרי כנ"ל בבחי' הביטול דחכמה כו' וכמ"ש ונהר יוצא מעדן שהוא התפעלות עונג המורגש שבבינה שנקרא נהר שיוצא מהעלם התענוג שבחכמה שנקרא עדן סתימאה כו' כמו בנשמות בג"ע בעדן עצמו טרם שבא לגילוי אור עונג מורגש בהשגות הנשמות וכן ענין העוה"ב שנברא בי' דחכמה ובא מן ההעלם העונג דחכמה לגילוי השגה כמ"ש להנחיל אוהבי יש ממש כו' אבל בחי' אהב' הב' היא הבאה בבחי' או"ח מלמטה למעלה ונקרא נהורא אוכמא כו' והוא התפעלות האהבה שנולדה מן ההשגה דחיצוניות בינה שבאה בהסבר ולא מעומק המושג דפנימית בינה ונפרדת מן השכל וכאשר באה ללב בהשתנות מהות התפעלות האהבה בלב נתקצר אור השכל והשגה לגמרי כידוע זהו התפעלות אהבה ותשוקה מורגשת במוח ולב בצמאון הנפש שביסוד האש שבלב והוא בחי' אהבה דאו"ח שבואהבת בכל לבבך מלמטה למעלה לצאת וליכלל למעלה באלקות ברשפי אש התשוקה או כאהבה הנמשכת כמים כו' והוא ענין שלהבת י"ה דהיינו הנמשך מבינה ללב דבינה לבא שיש בכחה להיות עושה התפעלות רשפי אש דלב הטבעי להיות גם הוא בהתלהבות שלהבת התשוקה אלקי' כמו צמאה לך נפשי כמה לך בשרי ממש כו' עד שנהפך אש זרה דחום התאוה לתשוקה האלקית וכנ"ל שזהו אש השחור השורף ומכלה שמשתנה גוונו לפי אופן דבר הנכלה בו והוא הפתילה שהיא חום הטבעי דנה"ט להיות שגם היא דולקת בשלהבת י"ה בצמאון גשמי שבה ונכללת בצמאון רוחני דנשמה והיו לאחדים ממש כו' וע"כ נקרא אהבה זוטא זו בחי' או"ח וד"ל ומדרגה הד' הוא דחילו תתאה יראה תתאה שקודמת לאהבה דאו"ח הנ"ל והוא ה"א אחרונה דשם הוי"ה שאחר הוי"ו דאהבה זוטא הנ"ל (שנקרא בן יה שנולד מחו"ב כו') והיינו ענין קבלת עמ"ש ביראה ופחד בביטול רצון במעשה ומו"ד ומקבל מרושם אהבה שבלב להיות מקבל העמ"ש ברצון ולא בע"כ כמו ומלכותו ברצון קבלו כו' כענין שום תשים עליך מלך כו' שנקרא קבלת עמ"ש באוי"ר כו' והיא סוף כל המדריגות מלמעלה למטה כמ"ש סוף דבר כו' האלקים ירא כו' והיא הראשית מלמטה למעלה כמ"ש אם אין יראה שהיא יראה תתאה אין חכמה וכתיב ראשית חכמה כו' והן ד' אותיות דשם הוי"ה שכלולים באור הנר יו"ד בחכמה דחילו עילאה וה"א ראשונה רחימו עילאה דפנימית בינה הנ"ל והן נק' דו"ר עילאי' שכליים בכלל מטעם הנ"ל ודו"ר תתאין טבעיים הן יראה תתאה ואהבה זוטא רחימו תתאה הנ"ל שנקרא נהורא אוכמא והן ו"ה דשם הוי"ה ונמצא שסדרן באור הנר הב' גוונין שבאור נה"ח ונה"א הן ב' רחימות הנ"ל דאו"י ואו"ח והפתילה הוא בחי' יראה תתאה והשמן הוא בחי' יראה עילאה דחכמה שבא ממנו גילוי אור העליון נה"ח ואור התחתון שנאחז בפתילה הוא רחימו הב' שמדליק הפתילה להיות בו כליון שהוא קבלת עמ"ש בביטול הרצון במעשה כו' והן ד' דברים הכוללים לאור הנר שמן ופתילה וב' גווני אור כנ"ל וכללותם הוא בשמן דחכמה שהוא חכמה דתורה שהיא ביראה עילאה כמו מה להלן באימה ביטול במציאות ממש כמו כן עתה יש יראה כזו בכל אומר דבר ה' זו הלכה כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו' (וכמו שא' המגיד להרב"י אני המשנה המדברת בפיך כו') וכמו רבא דיתיב באימתא ופתח בשמעתא כו' אבל אין זה