מב,א

המנורה וקטרת דהיינו נרות וקטרת שאחר הקרבת דם התמיד כו' ועכשיו התפילה במקום קרבן כידוע וכנ"ל דאחר בכל לבבך בשני יצריך דוקא א' והיו הדברים כו' שהוא השמן לחבר האור בפתילה כו' אבל ענין נר חנוכה בכלל הוא למעלה ממדרגות הדלקות הנרות במקדש (שהרי הי' עיקר הנס במה שהדליקו נרות בחצרות קדשיך בחוץ) והוא מה שהי' אתדל"ע מצד עצמו להאיר אור דשם הוי"ה בנש"י שלא ע"י אתדל"ת בהכנת ד' דברים הנ"ל הכוללים באור הנר שהוא שמן ופתיל' כו' שהרי טמאו העכו"ם כל השמנים שבהיכל כו' (כמשי"ת) וע"ז א' כי אתה נרי הוי"ה מצד עצמותך וע"כ וה' יגיה חשכי כו' (וראיה לזה מהפטרה דמנורת זכריה בחנוכה שלא הי' שם הדלקת אור כלל רק שמן מוצק מעצמו בגולה שעל ראשה ומן הגולה בז' וז' מוצקות כו' וזה מדבר בזמן הגלות שנק' חשך שהכל בהעלם ומקור האור דחכמה והוא השמן כמ"ש במ"א באריכות ע"פ כי עמך מקור חיים כו' וע"כ מתחיל מרני ושמחי כו' הנני בא ושכנתי מעצמי בתוכך כו' שממילא יבא הרינה ושמחה רננה בלילה ושמחה בצפרא והוא נה"ח ונה"א הנ"ל וד"ל) ומעתה יש להבין בפרטות ענין הנס דחנוכה והוא כמה שאמרו שטמאו העכו"ם כל השמנים שבהיכל ולא נשאר רק פך א' שמן טהור חתום בחותמו של כה"ג כו' ונעשה נס והדליקו ממנו ח' ימים אף שלא הי' בפך זה רק כדי הדלקת יום א' וידוע הקושיא דא"כ יום הא' אינו נחשב מן הנס והנס הי' עיקרו ביום א' שהדליקו כו' דהנה ידוע ענין מה שטמאו העכו"ם השמנים היינו בחי' חכמה דקליפת עכו"ם שהוא חכמה הפלסופיא שמנגדת ומסתרת לאור החכמה האלקי' דקדושה שנק' שמן קדש כו' והיינו בחי' ראיה דחכמה הנ"ל באמתת עצמות האלקות שלמעלה מן ההשגת שכל כו' וחכמת הפלסופיא היא לבא על החקירה בשכל אנושי הכוזב ומכחיש ומסתיר אור האמת שזהו בחי' פירוד היש וגסות השכל אנושי לעשות משכלו יש וגסות גמור היפך בחי' הביטול מעצמותו לגמרי כשהוא בבחי' ראי' דחכמה דקדושה הנ"ל וזהו שטמאו כל השמנים דח"ע דקדושה שבהיכל דבינה שהוא בחי' ההשגה והבנת שכל האלקי' שנק' היכל ובית להקיף ולכסות על נקודה די' דחכמ' כידוע בענין נקודא בהיכלי' וכענין ס"ת בהיכל כו' כמ"ש במ"א וד"ל (וזהו פי' היכל ה"י כ"ל נש"ב דנק' כ"ל שנמשכו מי' דחכמ' ונעשה בחי' בית והיכל להקיף ליו"ד וע"כ ה"א קודם לי' שהי' בהעלם בה"א ונגלה אח"כ כמו היכל ה' המה כו' והוא בחי' נה"ח דרחימו עילאה הנ"ל שנמשך מי' דחכמה כנ"ל) והשמן הי' גנוז ונעלם בהיכל ועכ"ז טמאו העכו"ם בחכמ' דקליפה אעפ"י שבחכמה לא הי' שבירה כלל וכמ"ש ימותו ולא בחכמה זהו בפנימיות חכמה אבל מה שמאיר מחכמ' לבינה יכולים להחשיך האור וזהו שהי' עיקר מגמתם רק להכחישם תורתם כו' שלא יאיר אור דתורה בגילוי):

(יז) והנה זה היה עיקר הנס שמצאו פך א' שמן טהור חתום כו' ויש להבין למה כל השמנים שבהיכל טמאו העכו"ם ופך א' זה שהי' חתום בחותם של כה"ג לא טמאו כו' הענין הוא כידוע בשרש ענין כה"ג וכהן סתם דכהן סתם הוא בבחי' החסד שלמטה מן החכמ' ושרש כה"ג הוא בחסד שלמעלה מן החכמה שנק' רב חסד כמ"ש בזהר וזהו ענין כה"ג נוטל חלק בראש דחכמ' כו' ובחי' רב חסד זה הוא בי"ג מדה"ר שנמשך מעצמות א"ס ב"ה ע"י כה"ג דוקא כמ"ש כשמן הטוב על הראש דכה"ג יורד על הזקן דיקנא דכה"ר כו' שהן שרש י"ג מדה"ר העליונים שיורדים ונמשכים למטה מטה כמ"ש שיורד ע"פ מדותיו והענין הוא לפי שיש בחי' חסד שבעצמות א"ס ב"ה שאין אתדל"ת מגיע לשם כלל ונק' חפץ חסד והוא בחי' אה"ר העצמית ממש כמו שאנו אומרים אה"ר אהבתנו כו' אהבת עולם נצחיות דא"ס ממש שהוא מעולם דא"ס וכמ"ש זכור רחמיך ה'