מג,ב

דאצילות כו' ולכך פסיק טעמא בגווייהו כנ"ל אך כאן א' וה' יגיה חשכי וי"ו זה הוא המחבר ב' הויות הללו בלי הפסק ביניהן כלל כנ"ל והענין הוא דמ"ש כי אתה נרי הוי"ה היינו בחי' הוי"ה הב' די"ג מדה"ר שהוא מקור הי"ג מדות הרחמים שהרי מה שא' אתה נרי הוי"ה היינו להיות מקור האור העליון להאיר בז' נרות דכנ"י עד שיוכל לבא האור למטה בנש"י בגופים ממש וכמ"ש כי אתה תאיר נרי ה' כו' כנ"ל שבהכרח שיבא האור ע"י בחי' ההשתלשלות באבי"ע עד עוה"ז השפל להאיר גם בחשך דק"נ כו' שנק' נה"א שהוא חיבור האור בפתיל' ממש כנ"ל:

(יט) והנה גוון האור הנאחז בפתילה שחור הוא ואינו נק' אור המאיר כלל אדרבה הוא נק' אשא אוכמא נהורא אוכמא לפי שמשתנה גוונו לפי מהות דבר המכלה ושורף כנ"ל אך הנה מבואר למעלה בשרש כליון הפתילה שהוא נה"ט למעלה מאור האלקי' דנשמה כו' א"כ גם באש שחור זה שרשו הוא למעלה מאור העליון עד שבכחו להמשיך את האור העליון הלבן הנקרא אור המאיר ממילא ומאליו וכמו שאנו רואים שאש התחתון הכבוי בפתילה כאשר יעמידוהו תחת אור הדולק ימשכהו אליו כו' לפי שיש שרש לאש זה השחור למעלה מן האור המאיר והוא בבחי' אויר דק שנק' אויר חשוך שמשם מקור מוצא מציאת האור המאיר והוא בחי' החשך שהוא ההעלם שקודם לאור כמ"ש והארץ היתה תהו וחשך כו' ואח"כ א' יהי אור ויבדל בין האור והחשך ויקרא לאור יום ולחשך קרא לילה כו' אבל קודם שהבדיל היה החשך קודם לאור וכמ"ש יוצר אור ובורא חשך הרי חשך בבריאה שקודם ליצירה והוא מ"ש ישת חשך סתרו וגם למטה כברייתו של עולם ברישא חשוכא כו' שהוא בחי' העלם העצמות שקודם לגילוי האור בקו"ח כו' וע"כ בהכרח שאש זה השחור שרשו בחשך והעלם מקור האור דלזה בכחו להמשיכו וזהו מטעם הנ"ל בכליון הפתילה ששרשו בז' מלכים דתהו שנק' חשך העליון שקדם לאור החכמה דתיקון שמשם אור הוי"ה דנשמ' וכתיב כיתרון האור מן החשך דהיינו כאשר עצם החשך עצמו יאיר יש בו יתרון אור רב הרבה בכפלי כפליים לאין שיעור מעצם בחי' אור המאיר שיצא אחר ההעלם דחשך העליון וגם אחר שהבדיל בין האור וחשך וקרא לאור יום ולחשך קרא לילה שהוא החשך גמור אבל שרש זה החשך דלילה הוא בחשך העליון (שנק' אויר דק וחשוך כנ"ל) וההפרש הוא בין אור דחכמה שנק' אור המאיר הנ"ל שהוא אינו מאיר בלילה שלא יוכל להאיר את החשך רק כמו שגם אור הנר שמדליק בלילה אינו מאיר רק במקומו אבל החשך במקומו עומד וכך הוא ענין נה"ח שמאיר באור הנר דנשמה משא"כ כאשר החשך עצמו יאיר הוא בא בוודאי ממקור האור שלמעלה מן האור דחכמה אשר ע"כ גם בחשך דלילה יאיר כמו ביום וכמ"ש ולילה כיום יאיר וכמו ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה כו' שהוא מבחי' העלם העצמות שנק' מאור ששם נא' וגם חשך לא יחשיך ממך כחשכה כאורה כו' וזהו שרש אש השחור שבפתילה שהוא למעלה מנה"ח ע"כ בכחו להמשיכו אליו כו' וכך יובן למעלה בכללות ההשתלשלות דקו"ח שנק' אור המאיר בכללות שנמשך בשם הוי"ה באבי"ע עד נשמות בגופי' בעוה"ז להאיר את החשך שהוא חיבור האור בפתילה כנ"ל שע"ז אמר כי אתה נרי הוי"ה כו' והוא הוי"ה הב' שבי"ג מדה"ר שנמשך לאבי"ע בגילוי מבחי' ההעלם דהוי"ה הא' שע"ז א' ויקרא ה' ה' דפסיק טעמא בגווייהו כו' מטעם שאין ערך לגילוי אור המאיר לגבי בחי' ההעלם שבעצמות אעפ"י שהוא בחי' ה' אחרונ' שנקרא מל' דא"ס כנ"ל אך זהו דוקא כאשר האור דקו"ח בא אחר הצמצום דחשך סתרו וכמו מאצי' לבריאה דברישא חשוכא כו' אבל כאשר בחי' העלם העצמות ממש מאיר שזהו גבוה הרבה