מז,ב

שנשאר מיסוד עפר שבעץ הרוחני אחר שנשרף כך מה שנשאר אחר צמצום כל אור האצילות ולא נשאר רק התכלית הנמוך שבמדריגת אהבה דשם שנבדל להיות בבחי' דומם כאפר הוא שרש נשמת אברהם וע"כ קרא עצמו בב' שמות אלה עפר ואפר לגבי אור חסד דאצילות וד"ל (ובאמת עפר ואפר ב' הפכים הן עפר ביסוד המים ואפר ביסוד האש מ"מ נכללים בשם א' להיותן בחי' דומם עכ"פ ואפר הנשאר מעפר שבעץ נקרא דומם שבדומם ויובן זה בעבודת ה' באהבה שבלב שהיא בקרירות ונמשך כמים עד שלא נשאר רק ההסכם מזה למעשה שהוא בחי' דומם כעפר בבחי' שפלות ובלא חיות כלל ובאהבה כרשפי אש כשנסתלק האור וחיות ונשאר רק בחי' דומם כאפר הנשאר מעץ הנשרף כו' וידוע שהמדות נקרא בשם צומח ובחי' דומם שבו היינו עפר ואפר כו':

(י) והנה עד"ז יובן למעלה באור חסד עליון שאין ערוך כלל לחסד דבריאה לגבי אור חסד דאצילות עד שנחשב רק כמו בחי' דומם עפר שבעץ דצומח כשנשרף והי' לאפר כנ"ל שנקרא דומם שבדומם כו' וע"ד דוגמא הנה מה שאנו רואים ההפרש בין אור חסד עליון שבא ברוחניות בג"ע העליון דבריאה לנשמות ומלאכים דבריאה בין חסד גשמי שבא ונמשך למטה מטה כמו בעוה"ז השפל שזן את העולם כולו בחסד כו' שהוא פרנסה גשמיית שבודאי אין ערוך כלל וכלל בין זה לזה שזה תכלית הרוחני וזה תכלית הגשמי ומ"מ עפ"י ריבוי ההשתלשלות יומשך מחסד עליון הרוחני להיות מציאת חסד הגשמי בפ"מ וכמ"ש נותן לחם לכל בשר כל"ח הרי חסדו העליון הרוחני נמשך מאצילות לבריאה לג"ע ויורד ונמשך עד חסד דעשיה בפ"מ וכן בהיפוך כאשר מדת הדין גובר נמשך מאצילות לבי"ע כמו בר"ה וכה"ג וכמ"ש בזהר דאית יומין ידיען לעילא שנק' יומין דטוב כו' ואמנם כ"ז נמשך בדילוג הערך מאד מחסד עליון דאצילות כו' והוא כמו משל הנ"ל מבחי' דומם שבדומם דאפר שנשאר מן העץ הנשרף כמ"ש אברהם על שרש נשמתו ואנכי כו' ואעפ"כ הרי באתדל"ת אתעדל"ע שבמעשה החסד וצדקה שעושין למטה איש עם רעהו מעוררים למעלה בחי' אור ח"ע דאצילות שיומשך לבי"ע כמ"ש יהי חסדך כו' וכתיב לך אדני החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו דוקא ולהיפוך במדת הדין מעוררים למעלה מדה"ד וראי' מאנשי סדום ולהיפוך מאנשי נינוה וכו' וכן באברהם איש החסד בפ"מ שעשה עם הכל גם עם ערביים ולרעים כמו לטובים הי' מרכבה לעורר למעלה בחי' אור ח"ע דאצילות להיות נמשך מאצילות לבריאה כו' והטעם הוא מצד שעצמות המאציל גם שמושלל מכל בחי' תואר מדה וספי' כמ"ש לאו מכל אינון מדות כלל מ"מ צמצם עצמו להיות נקרא חכים כו' כנ"ל וכן במדת החסד כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה והוא באור ח"ע דאצי' שמלובש בכלי שנקרא תקונא דרועא ימינא וכמ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני כו' רק בשביל להשפיע לעולמות כמ"ש לאחזאה לאתנהגא בהון עלמין סתימין כו' וכמו שאין ערוך בין חכמה וחסד דבריאה לגבי חכמה וחסד דאצילות יותר אין ערוך כלל בין חכמה וחסד דאצילות לגבי עצמות המאציל עד שגם בחי' חכמה או חסד דאצילות נקרא בחי' עשי' בחי' דומם שבדומם לגבי עצמות המאציל כנ"ל בפי' עושה בראשית כו' רק שאין לצייר ולהבין איכות ההבדלה בערך בזה לפי שהאצילות בכלל נאצל מעצם אורו ואיהו וחיוהי חד ממש וגם איהו וגרמוהי חד ממש כמו שלהבת הקשורה בגחלת כו' ועכ"ז נקרא ע"ס בלי מה בלי מהות כלל משום דמצד עצמו לאו מכל אינון מדות כלל וכלל וכמ"ש אנת חכים ולא בחכ' ידיעא כו' ולאו מכל כו' וכמ"ש במ"א שצמצום הראשון הנק' מק"פ וחלל כו' הוא יותר בבחי' ההעלם שנק' חשך סתרו מבחי' הצמצום האחרון שבין אצילות לבריאה שנק' מסך כו' ועכ"ז הרי