מח,א

או' ראו כי אני אני הוא אני ראשון בבחי' הצמצום הראשון ואני אחרון בבחי' צמצום האחרון כו' וד"ל משום דכל זה הגילוי אור שבאבי"ע הוא בא בבחי' שפלות וירידה גדולה באין הפרש כלל לגבי העצמות ממש וד"ל:

(יא) וזהו המשפילי לראות בשמים כו' כי כאשר מגביהי לשבת בעילוי אחר עילוי בעצמותו ית' הוא הגבה למעלה מהיות מקור לחכ' וחסד דאצי' ע"כ נקרא צמצום זה להיות נקרא חכים כו' בשם שפלות ויריד' גדולה וזהו המשפילי לראות בשמים ששמים שין מים חכמה וג' קוין וזהו פי' הפשוט במשפילי שיורד ונשפל לברוא ולהאציל שמים עליונים שהוא בחי' חכמה עילאה וכו' אך לפי זה לא יתכן מה שאמר לראות בשמים ויש בתיבת לראות שני פי' א' לראות בהשגחה פרטי' כפשוטו וכמו משמים הביט ה' ראה כו' שזהו השגחה מן השמים בכל הארץ אבל לפעמים א' השמים שמים לה' והארץ כו' ע"ז או' גם בשמים הוא משגיח כמו בארץ וזהו לראות בשמים ובארץ בהשגחה כללית בשמים ובארץ בשוה שזהו בחי' שפלות וירידה ג"כ כו' והענין הוא כידוע בבחי' ב' דעות ד"ע וד"ת שכמו דקמי' כלא כלא חשיבא יבא אור ההשגחה לכל ההשתלשלות דאבי"ע שהן שמים וארץ בכלל בדרך שפלות וצמצום גדול וזהו נק' מחשב' אחת שצופה ומביט הכל בסקירה א' כידוע וזהו בחי' ד"ע ובחי' ד"ת היינו בחי' ההשגחה פרטי' בכל אשר בשמים ובארץ וכל צבאם בדרך פרט דוקא כמ"ש ממכון שבתו השגיח כו' וכן עיניך פקוחות כו' ועיני ה' משוטטות בכל הארץ וכה"ג בשמים העליונים יורד ונשפל לראות ולהשגיח כמו שיורד בארץ כי שניהם שוין לפניו וז"ש המשפילי לראות בשמים וארץ אע"פ שמגביה לשבת כו' וד"ל (ומ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך כו' השקפה זו בבחי' פנימי' ועצמית היא שזהו ע"י התגלות פנימית שלו ע"י השמים עצמן כמשי"ת) והנה יש עוד פי' בלראות זה שהוא להראות ולהתגלות ע"י השמים שהשמים העליונים הן בחי' כלי ומסך שעי"ז יוכל לירד ולהשפיל להתגלות אורו גם למטה מטה בארץ ביתרון אור הרבה יותר וזהו לראות בשמים ע"י השמים שהן כמו המראה שנקרא אספקלריא דנהרא שהדבר הנרא' במראה נראה יותר בגודל והתפשטות רב ויותר מובהק לעין הרואה וכן המים הנראים בזכוכית בהירה נראי' יותר מובהקים (וכך השמים העליונים נק' טהירו עילאה כמו כעצם השמים לטהר כו') לפי שהרואה במראה מכוון ומצמצם את אור הראי' ע"כ תרחיב ותתפשט אור הראי' לראות את דבר הנראה לעין בגלוי רב ביותר התרחבות ויותר בהבהקה (וראי' לזה מכלי האצטרלוב שרואים בו הכוכבים הרחוקים והגבוהים ביותר לפי שמקרב את דבר הרחוק להגדילו בעין הרואה בכפלי כפליים לאין שיעור כמ"ש בס' החקירה) וכל זה משל אמתי לענין השמים העליונים שעל ידם דוקא יהי' סיבה גדולה ליתרון גלוי האור העליון שהוא גלוי אלקות ביותר שבא יבא למטה מטה שז"ש המשפילי לראות בשפלות גדולה ע"י שמים דוקא:

(יב) וביאור הענין הנה יש להקדים לזה ענין א' והוא במ"ש רם על כל גוים ה' שהוא רם ומתנשא עליהם בעילוי רב וגדול עד שאינם תופסים מקום כלל וכלל לפי ששרש הע' שרים של מעלה מקבלים רק מבחי' אחוריים וחיצוניות דשם אלקי' שהוא במ"ח צירופים האחרונים לבד שנק' אדמת בני חם כמ"ש ומופתים בארץ חם כידוע וגם שם נא' מלך אלקי' על גוים שבחי' מלכותו בכל משלה ונק' שם בשם מלך הגוים וכמ"ש מי לא יראך מלך הגוים כו' וכתיב יראו מה' כל הארץ ולפעמי' הע' שרים בתכלית הביטול ואו' שירה וכמ"ש הללו את ה' כל גוים כו' וכתיב כל העמים תקעו כף הריעו לאלקי' וכן הבו לה' משפחות עמים וכה"ג אך לפעמים הן בבחי' הפירוד ויש ודבר בפ"ע