מח,ב

עד שלפרקים יכולים למרוד כו' וזהו מבחי' התערובות טו"ר שבק"נ למטה וכמו שר של מצרים שא' לי יאורי כו' וכמ"ש פרעה מי ה' כו' וכן סנחרב וכה"ג ולהיות ידוע ששרש היניקה דע' שרים הן רק מבחי' הפסולת דאופנים שנק' שמרי האופני' כידוע ע"כ אין תופסי' מקום כלל וכלל (וראי' מי' מכות שבמצרים ממה דכתי' ויסר את אופן מרכבותיו כו' כמ"ש במ"א) וכמ"ש יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה כו' והן הכו"מ שמרומם ומשפיל כרצונו וכמ"ש וכמצביי' עביד בחיל שמיא כו' וזהו דוקא כאשר יורד ומתצמצ' להשגיח על כל פרטי פרטיות שביושבי הארץ כמ"ש ממכון שבתו השגיח על כל יושבי הארץ וכמהפכת סדום ועמורה וכמו כי לא שלם עון האמורי כו' וכן במצרים שא' וידע אלקים אבל מה שא' רם על כל גוים ה' היינו כאשר הוא ית' בבחי' ההתנשאות והרוממו' בעצמותו בעילוי אחר עילוי שאז אין העולם מקומו כלל כו' וכמו אלכה אשובה אל מקומי העצמי כי אין הארץ וכל אשר בה רק בחי' הדום רגלי השכינה וכמ"ש השמים כסאי והארץ הדום רגלי כו' וכמו שא' מי כה' אלקינו המגביהי לשבת כו' שאין כל ההשתלשלות תופס מקום כלל כנ"ל ואז גם כשהע' שרים הן בבחי' פירוד גמור והשכינה בגלות עם ישראל כמו בגלות מצרים וגם בהיות גוים מרקדים בהיכלו כששרפו הבהמ"ק ושלחו יד במקדשו אין כל זה תופס מקום כלל וכלל להיות לו לפגם כבודו מצד העדר תפיסת מקום לגמרי וכמשל השממית וקורי עכביש שבהיכל מלך שאם תגביה ותרחיב מכון שבתה בקרקעית רצפת היכל המלך הרי ודאי לא ישים לב איש ממשרתי המלך ע"ז כלל וכלל וכמ"ש שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך כו' שהשממית נתפס ביד לזורקה חוץ בקל ועכ"ז הולכת בהיכל מלך ומגבהת רום ישיבתה בקורה ובקרקע וגם לפעמי' תלך על מטת משכב המלך ולא ירגיש בזה שום העדר כבוד או צער מצד העדר תפיסת מקום לגמרי וכך הנמשל מזה הרבה יותר בערך נבדל שאין לשער הכל כפי הידוע באמת בסדר ההשתלשלו' דאבי"ע מה תופס מקום כל שרש יניקת הע' שרים שהוא רק בבחי' אחוריים דשם אלקי' דמל' דמל' דעשי' הנופל בבחי' פסולת דפסולת למטה כו' וכמו ששחק ר"ע על כרך גדול של רומי שמלא תענוגי עוה"ז שאין זה רק פסולת דפסולת שנופל מעונג האלקי שבחיצוניות דחיצוניות דג"ע דעשיה ע"כ אם לעוברי רצונו כך כו' וגם על מה שראו שועל יוצא מהיכל ק"ק כו' והיינו מה שארז"ל על אנשי כה"ג שאמרו הגבור הן הן גבורותיו שגוים מרקדי' בהיכלו והוא שותק וכן מ"ש אין כמוך באלמים כו' פי' הן הן גבורותיו דוקא דהיינו מצד בחי' עוצם ההתנשאו' והסתלקות בעילוי אחר עלוי בעצמותו שאז כל ההשתלשלות אינו תופס מקום כלל וכלל אז גם מה שגוים מרקדים בהיכלו הוא שותק ויושב בשמים ישחק להם כי כלא חשיבא ממש וכמשל שממית הנ"ל והרבה יותר מזה וע"כ מזה מופת וראי' לעוצם גבורותיו וכמ"ש מי כה' אלקינו המגביהי לשבת כו' וד"ל:

(יג) אך הנה עכ"ז אומר המגביהי לשבת משפילי לראות דגם בשעה שמגביהי לשבת במכון שבתו בעילוי אחר עילוי לאין שיעור בעצמותו ממש מ"מ גם אז הוא ית' יורד מעוצם בחי' הרוממות שלו ומשפילי לראות בירידה ושפלות גדולה בירידה אחר ירידה עד אין שיעור למטה מטה בכל פרטי השגח' גם בדצ"ח הגשמיי' גם למצוא טרף למזונם וכמ"ש נותן לחם לכ"ב כל"ח וחס ומרחם על כל מעשיו וכמו על נינוה העיר הגדולה כאשר נתכסו בשקים האדם והבהמה חס עליהם מאד וא' ליונה הנביא איך לא אחוס על י"ב רבוא אדם ובהמה רבה הרי חסים על הבהמה וכן מצינו בקי"ס שגם שמצרים טבעו בים חס עליהם וא' מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני וכה"ג ומקרא