ד,א

שיובלעו הז' מדות דקדושה לגמרי מכל וכל כאלו אינם במציאות כלל כידוע לכל עוסקי' וטרודים ביותר וכמ"ש במ"א בענין החלום דפרעה בז' פרות הרעות שבלעו את ז' פרות הטובות כו' שהן ז' מדות הרעות דק"נ שבלעו לז' מדות דטוב עד שלא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כו' (שלא נוסף בהן אור וחיות הקדושה ע"י בליעה זו כלל וכלל להיות מזה בהם היפוך הרע לטוב שעי"ז הי' מראיהן טוב עכ"פ אלא מראיהן רע כאשר בתחלה ממש ולא הועיל מה שבלעו מן הקדושה לטובתם ותיקונם אלא רק רע כבתחלה ממש וכמו איש ההולך בשרירות לבו רק רע שגם מה שעשה טוב נבלע ברע ולא הועיל ממעשה הטוב לעשותו טוב אלא הוא רע כבתחלה ויש שהטוב שבו עושה רושם במדות הרעות שבו גם בהיותו בהעלם בדרך בליעה כי יש ב' מיני בליעה א' שיבלע וישבע וכמו נבל כי ישבע לחם והב' בליעה שלא ישבע כלל רק ירעב כבתחלה וכמו ובטן רשעים תחסר וכך בענין גלות השכינה בע' שרים דכתיב והוצאתי את בלעו מפיו וכן חיל בלע ויקיאנו יש בזה ב' מדריגות הא' כמו נבל כי ישבע כו' והב' כמו והוצאתי וכן חיל בלע שהן כל הניצוצות דטוב דקדושה שיקיאנו ולא יהנה כלל וכמו ומראיהן רע כאשר בתחלה וד"ל):

(ג) והנה כדי להפוך הז' מדות רעות לגמרי מכל וכל אינו אלא ע"י שרש ומקור המדות דוקא והוא בחי' אור החכמה שנק' אב כידוע שהוא האור הראשון שממנו מקור תולדות המדות דקדושה כי ז' המדות אינן רק נרו' שמאירים מאור החכמה וכידוע שהחכמה נק' אור וכמ"ש בזהר ע"פ יהי אור כו' וכמו החכמה שלמטה היא תאיר אור השכל לראות בעין השכל כל דבר הנעלם כמו איזהו חכם הרואה את הנולד ועתיד להיות וכן מאיר עיני חכמים להורות את האמת מתוך השקר וכמו שבהאיר אור ילכו בדרך הישר מה שאין כן בחשך ילכו בדרך עקלתון והיינו שיטו מן הדרך האמת וז"ש הכסיל בחשך הולך והיינו כאשר אור החכמה מאיר במדות לא יטו ימין ושמאל לעולם ומפני ריבוי האור העצם דחכמה במדות אז יאיר גם בחשך שהן המדות הטבעיות שמעורבים ברע הרבה כנ"ל שיהופכו גם הם לטוב כי מפני האור העצם דחכמה כ"ח מ"ה ידחה גם החשך הגס המסתיר כו' וכנראה בחוש בכל איש מישראל כאשר בחי' כח מ"ה שבנפשו מאיר בתקפו שהוא בחי' ביטול עצמי ומקורי מצד שרשו בחכמ' עילאה דאצי' שנק' אב כמו כי אתה אבינו כידוע אז יש ביכולתו למס"נ על קדה"ש בפ"מ להפוך לבו הטבעי ברע לטוב וכן להתעורר בתשובה שלימה בכלות הנפש בפ"מ כתשובת ראב"ד שיצאה נשמתו בבכי' וזהו רק מצד אור דחכמה (שלא הי' בה שבירה כלל וכמ"ש ימותו ולא בחכמה להיותו בבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד) וע"כ בהאיר אור דכ"ח מ"ה זה בכל מדה ומדה שבלב הטבעי יהופך לטוב בהזדככות מן הקצה לקצה בבחי' עצמיות ולא לפי שעה בלבד כמו מדת האהבה לא יומשך לרע כלל ולא יתלהב באש זרה כלל וכלל מצד אמיתית הביטול וההזזה מכל עצמותו לה' לבדו בעצם נקודות רצונו בל ימוט לעולם וד"ל:

(ד) וזהו אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות שהוא מקור חוצב כללו' נש"י הראשון כמו הביטו אל צור חוצבתם כו' שמשם דוקא יוכל להתברר ז' מדות רעות דק"נ וכידוע דבחכמה דוקא אתברירו מפני שהחכמה נק' אור בעצם ומקור כל האורות המסתעפי' ממנו ע"כ ביכולתו דוקא לאהפכא חשוכא לנהורא כו' משא"כ ז' המדות דקדושה שאין ביכולתם לברר רק לפי שעה כנ"ל וד"ל (ובזה תלוי ג"כ ענין ב' מיני בליעה הנ"ל דמה דז' פרות הרעות שבולעים לז' פרות הטובות בלי שביעה כלל וכלל רק מראיהן רע כו' וכמו חיל בלע ויקיאנו כנ"ל זהו מצד שאור החכמה מאיר בז' מדות דקדושה שא"א שיקבלו החיצונים משם