נא,ב

המנורה כי הנה במנורה שבבהמ"ק היה השמן זית זך מובא מלמטה וכמ"ש ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור והיינו בחי' החכמה שנק' שמן שהוא בחי' כח מ"ה שבנש"י שעל ידו יאיר אור האלקי בכל נשמות ע"י אהרן כה"ג שושבינא דמטרוניתא כמ"ש בהעלותך את הנרות והיינו באתדל"ת דוקא בכל נשמה לפ"ע דכתיב ושמן על ראשך אל יחסר כו' וזהו למאור להמשיך אור בנש"י באתדל"ע ע"י משה שושבינא דמלכא כמ"ש במ"א (ועכשיו הוא בחי' רצוא ושוב שבתפלה ותורה כו') וכמו שאם אין יראה אין חכמה ואם אין חכמה אין יראה דאין האור דחכמה מאיר רק לפי ערך היראה באתדל"ת ואם אין חכמה בבחי' כח מ"ה שנק' שמן על ראשו אין יראה בחי' יראה עילאה דהא בהא תליא כו' (אבל בזמן הגלות דכנ"י בחשך ולא אור כלל עד שאין אור דחכמה ביכולתו להאירם כלל מצד עוצם ירידתם למטה מטה כ"כ ומצד עוצם בחי' הסתר האור דאלקי למעלה מעלה דכתיב ביום ההוא הסתר אסתיר פני כו' דקוב"ה בגלות' אסתלק לעילא לעילא היינו כמו המגביהי לשבת בעילוי העצמות ביותר ולזאת אין בחי' האור דחכמה יכול להאיר אור נשמתם כלל (גם לא ע"י משה באור דתורה וראי' לזה ממה שאנו רואים שבימי התנאים מיד אחר החורבן עדיין אור דתורה הי' מאיר בנש"י ולא היה בנמצא כלל שמי שבתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה שלא יהיה צדיק גמור באוי"ר ודביקות האמתי בתפלה וכל מע"ט ועתה בנפילת מדרגות דנש"י דור אחר דור יחשך אור נשמתם כ"כ עד שגם לומדי תורה כאחד העם ממש יחשבו לבלתי יועיל להם אור דתורה כלל וכלל להחזירם למוטב היפך מה שא' אם אין יראה אין חכמה עד שיכול להיות מופלג בתורה ואין בו י"ש כלל וכן להיפך יש יראי אלקים ואין בו תורה כלל כי האתתא שהיא כנ"י שנק' יראה תתאה אתתרכא מבעלה שהוא החכמה דתורה שם מ"ה בחי' וי"ו כו' משא"כ בזמן בהמ"ק ואחריו לא היה יראה בלא חכמה ולא חכמה בלא יראה יחדיו ידובקו וישכנו ולא ישכנו זה בלא זה כלל וד"ל) וכן בענין התפלה שנק' יראה גם היא ירדה ונפלה למטה מטה בסוף הדורות שנק' עקבות משיחא עד שאין איש מתעורר באוי"ר ותשובה אמיתית גם מאתדל"ע מאהרן כה"ר שמעלה את הנרות כי לא יגיע אליהם גם אה"ר העליונה למושכם בהתעוררות אהבה או תשובה כו' מצד עוצם הירידה כמשל הנופל בבור עמוק עמוק שלא יגיע לו האור כלל או שלא יגיע אליו קול התעוררות או חבלים למושכו כו' ומכל זה בא סיבת העדר האור אלקי בנש"י לגמרי רק מה שמאיר בהם מצד מעשיהם רק בחצוניות בעול תו"מ בקיומם בפ"מ לבד בלי שום התעוררות פנימית הלב והרצון כלל וכלל וד"ל אך הנה ע"ז א' המשפילי לראות בשמים וארץ גם בשעה שמגביהי לשבת והוא בזמן הגלות דוקא שמגביהי לשבת בעילוי העצמות לעילא לעילא והיינו יו"ד דמגביהי בח"ע כו' אז דוקא משפילי ביוד דח"ת בכנ"י בהיותם רק בעול תו"מ בפ"מ לבד שזהו סוף מעשה מצד עצם עול המעשה לבדה שעולה על הכל גם למעלה מתחלת המחשבה והרצון וכו' וזהו ענין ביאת משיח ב"ד שאינו בא רק מכח של המעשה בעול תו"מ בפ"מ לבד כמ"ש ויהי נועם ה' עלינו ע"י שמעשה ידינו כוננהו והיינו נועם ה' עלינו בימי משיח (שע"ז א' תפלה למשה כו' מעון הייתה כו' אותיות נועם כו') והוא הנק' כתר שם טוב שעולה ע"ג ג' הכתרים דכתר תורה וכתר כהונה וכתר מל' וכמ"ש במשיח ישכיל עבדי כו' וגבה מאד למעלה מאדם והוא הנק' כתר שבכתר בחי' עטרת תפארת וכמ"ש אבן מאסו הבונים א' ב"ן דמל' שבמל' דבריאה שמברר עה"ד טו"ר בפ"מ היתה לראש פינה בעטרת לתפארת שבראש וזהו ואלה דברי דוד האחרונים שלמעלה מראשונים דחכמה שבראש והוא במה שהקים עול דוקא כו' וזהו עיקר ענין הגולה שעל