נב,א

ראשה שראה זכרי' שזהו למעלה מבחי' פני המנורה שבזמן בהמ"ק שהיה צריך להדלקת כה"ג אבל הגולה הרי היא נובעת מאליה מהשני זתים שעלי' שנובעים תמיד מאליהם (ולא כמו שמן כתית למאור למנורה שבבהמ"ק שהשמן המובא צריך דריכה בבית הבד שנק' כתית עד שיהיה זך למאור אבל שמן זה שבשני זתים א"צ דריכה כלל ונובע מן הזתים מעצמו ובלי הפסק כלל עד שגם הנביעה מן המוצקות לנרות ג"כ בלי הפסק מפני שהנביע' מן הזתים לגולה תמידי' ומן הגולה למוצקות:

(כ) והענין הוא כמ"ש במ"א בענין ב' כתרים דנעשה ונשמע שכתר דנעשה הוא הנק' כתר ש"ט שעולה ע"ג כו' שזהו בחי' ביטול הרצון שבמעשה לבד רק מצד עול מ"ש הוא למעלה גם מכתר מל' וכתר תורה והוא המעורר למעל' בחי' גלוי עצמות אא"ס שיאיר בפנימיות הכתר מאליו ומעצמו בלי הפסק כלל שאין כל העלאת מ"ן באתדל"ת מגיע לשם כלל ע"י שום כונה ורעותא דלבא רק בבחי' ביטול רצון לעשות המצוה בפ"מ לבד וכמו שא' כל אשר דבר ה' נעשה בפ"מ אע"פ שלא שמעו עדיין מה רצונו והיינו כמא' בטל רצונך מפני רצונו כו' בלי התעוררות פנימית ברצון ומדות שבלב כלל כנ"ל וביאור טעם הדברים הנה ידוע שיש ב' מיני רצון א' רצון המורכב הנק' בחירה שיש בו חילוף ושינוי ותמורה כמו שא' ובחרת בחיים כו' שזהו כל יסוד התו"מ שילך האדם בדרכי ה' ע"פ הבחירה שבלבבו דוקא דהיינו כאשר יתעורר בלבו והכין רצונו ודעתו ולבבו להתקר' לה' ותורתו ועבודתו בסור מרע ועשה טוב כל היום לפ"ע הכנת לבבו ורצונו הוא בוחר בטוב וסר מרע כל היום בפ"מ היינו לפ"ע התעוררו' לבבו יעשה טוב וישמור מעשות כל רע אבל כאשר אין התעוררו' בלבבו כלל וכלל לילך בדרכי ה' כו' לא יתקרב לה' במעשה הטוב ולא יסור מעשו' כל רע בעיני ה' והרי אין ערך הילוכו ודרכו בדרכי ה' רק לפי ערך התעוררו' לבבו אם מעט אם רב כידוע וזהו הנק' בעל בחירה שלפעמי' בוחר בטוב ומואס ברע ולפעמי' להיפוך יבחור ברע וימאס בטוב שזהו שינוי וחילוף ברצון שלפעמי' יתעורר רצונו ולבו לילך בדרכי הטוב ולסור מרע ולפעמי' יתעורר בהיפוך וכו' וא"כ אין זה דבר אמת המתקיים בתמידות בלי שינוי כלל אלא לפעמי' רוצה בטוב ולפעמי' רוצה ברע והוא מפני שרצון זה נק' מורכב בבחירה שבלב ועכ"ז בשעה שרצונו מתעורר בטוב מעורר למעלה לבחי' הטוב העליון הגנוז במעשה הטוב במ"ע דרוח אייתי רוח ואמשיך באתדל"ת אתדל"ע כמ"ש אם ישים אליו לבו כו' כידוע ולהיפך בשעה שמתעורר רצונו ולבו לרע מעורר מדת הדין והרע וז"ש ראה נתתי לפניך החיים והטוב והמות והרע כו' וכן נק' ברכה וקללה כו' כמ"ש את הברכה אשר תשמעון כו' כידוע וזה נמשך מצד שהאדם הוא בעל בחירה והוא בא בבחי' עה"ד טו"ר כו' וע"ז הוסד כל התו"מ לברר ולהבדיל בין טו"ר בדרך בחירת הרצון דוקא וכמ"ש ובחרת בחיים כו' בבחירה שברצון אמנם יהי' באופן שלא ישונה מטוב לרע אלא תמיד יבחר בטוב ויסור מרע ולכאורה איך יהי' נצחי ותמידי אם הבחירה הוא דבר שמתחלף משעה לשע' כנ"ל שלפעמי' יתעורר להיפך וזה א"א לומר שהציווי על הבחירה הזאת היינו שיתעורר תמיד לטוב כי איך יגזור הציווי על ההתעוררו' מאחר שההתעוררות תבא בלב האדם בשינויים וחילופים כו' אלא צריך לומר שהציווי הזה דובחרת בחיים בא בשני אופנים הא' שיבחור ברצון בלב ומוח עפ"י התעוררות דוק' שתמיד יכין לבו לדרוש הדרך החיים הטוב מצד נשמתו שקרבת אלקי' יחפץ בחפץ ורצון שבלב ומוח דוקא והיינו מצד האהבה שבלב כמ"ש ואהבת את ה' כו' והאהבה היא שרש לרמ"ח מ"ע וכן היראה ופחד אלקי' בלב ומוח שרש לשס"ה ל"ת כידוע ונמצ'