נב,ב

ע"י מצות האוי"ר הם העושי' הבחירה תמידי' שיבחור תמיד בטוב ולא ברע בלי שינוי כלל וכלל רק שאוי"ר זו שמעוררי' הבחירה צריך להיות ע"י יגיעת הנפש ולא ממיל' נעשית כו' וכאשר יגזור או' ובחרת היינו שישים לבו ודעתו להתיגע בהתעוררות האהבה אלקי' לחפוץ בקרבת אלקי' ע"י רוב יגיעת הנפש וכן ביראה כמ"ש ז"ל אוי לבשר שלא נתייגע ביראה כו' ואז יהי רצון לבו לטוב ממילא וע"ז הוסד ציוי זה דווקא ואם לפרקי' ישתנה מצד מיעוט חפצו בקרבת אלקי' וכו' יתחזק תמיד בלבו ודעתו עד שיהי' באופן שאין בבחירה הזאת שום שינוי כלל כל ימי חייו כו':

(כא) אך האופן השני בציווי זה דובחרת לא מצד בחירה שבלב ע"פ התעוררות בלב באוי"ר כנ"ל אלא רק ע"פ קבלת עול לבד שבזה לא יפול שינוי וחילוף לעולם גם שלא יש בלבו שום התעוררות כלל וכלל כי הנה אנו רואים בענין העול שעל העבד במלאכתו ודאי אין בו רצון הבא עפ"י בחירה כלל כי ודאי אין בעבודתו שום חפץ ורצון שבלב כלל כי בע"כ עובד רק מצד העול של המלך בלבד הוא שמכריחו לעבודה זו שמוכר' תמיד לעבוד גם שהוא בלתי בוחר בזה כלל ואמנם היא הנותנת שלא יפול בזה שום שינוי וחילוף מעת לעת כלל וכלל כי אם הי' העבד עובד מצד הרצון והבחירה כאיש העובד במלאכתו בשדהו לפרנסתו שאז הי' בו שינוי רצון שפעמי' אינו חפץ ובוחר כו' אבל מאחר שאין בו רצון ובחירה מעולם רק מצד העול לבדו ע"כ ודאי לא יש בלבו שינוי באופן שכל יום ויום עבודתו בשוה בלי הפסק וביטול ולא בשינוי אופני' כלל ולזאת עבודתו נצחי' בלי הפסק כלל וכלל כי אין בעבד רק ביטול רצון שלו לבד מה שמבטל עצמו נגד רצון המלך להיות עושה דבר המלך מצד העול מלכות שעליו הרי ביטול רצון זה תמידי ונצחי בלי שינוי וגרעון כלל שאין בטול רצון זה בא מצד איזה התעוררות בלב ומוח כלל עד שיפול שינוי לפעמי' במיעוט התעוררו' כו' אלא הוא בטול עצמי וטבעי בתמידות לא יופסק לעולם כל זמן חיותו שעול המלך עליו ונמצא מובן מזה שגם מ"ש ובחרת בחיים אם הוא ע"פ קבלת עול מ"ש לבד ולא מצד ההתעוררות בלב בבחירת הרצון וחפץ הוא נצחי ותמידי בלי שינוי כלל הרבה יותר מע"י הבחירה ברצון כו' ואע"פ שבאוי"ר בהתעוררות בלב יש בחי' פנימיות האור וחיות רב יותר מ"מ הרי יפול בו מיעוט אחר מיעוט עד שצריך להתייגע ולחדש התעוררות לבו כנ"ל אבל בעול מ"ש אין בו מיעוט וגרעון לעולם שלא יפול מעבודתו בעול מ"ש אפי' כמלא נימא כאילו הוא טבעית ועצמית בעצם מהות נפשו ממש שכל עצם בלתי משתנה לעולם כידוע וד"ל:

(כב) וזהו מ"ש כי לי בנ"י עבדים עבדי הם כו' דהנה בנ"י הם בב' מדריגות בנים ועבדים כידוע בענין אבינו מלכנו כו' שמצד הנשמות נק' בנים כמ"ש כי אתה אבינו ומצד הגוף נק' עבדים כו' וכמ"ש במ"א ע"פ כי הוא עשנו ולא אנחנו בא' ובוי"ו כו' וכל עיקר ירידת הנשמה בגוף להיות בבחי' עבד דוקא בקבלת עומ"ש שזהו עולה למעלה מבחי' בן מטעם הנ"ל בענין העול שלא יפול בו שינוי כלל כאילו הוא מהות ועצם נקודת הרצון שנק' רצון הפשוט שלמעלה הרבה מבחי' רצון המורכב המתלבש בבחירה שמשתנה ומתחלף כו' כי הנה האיש מישראל אשר יטה שכמו בעול מ"ש לעבוד עבודת ה' בסור מרע ועשה טוב בכפי' והכרח לעשות הכל נגד רצונו הטבעי דהיינו שיעשה הטוב במ"ע גם בעת שאין בלבו שום התעוררות כלל לחפוץ קרבת אלקים רק שמכריח א"ע לבטל רצונו מפני רצון ה' לעשות צדקה וכה"ג אעפ"י שאינו חפץ בלב כלל וכלל אך מפני עול מל' מוטל עליו לעשות רצונו כו' וכן בשאר המצות וכמ"כ בסור מרע אעפ"י שאין התעוררות פחד ה' ויראת אלקים בלבו כלל וכלל מ"מ הוא כובש לבו