ה,א

ע' נפש דיעקב למעלה שיוסיפו אור להאיר לענפי' המסתעפים מהם גם בהיותם במדרגות התחתונות ושפלות ביותר בבחי' ק"נ דבי"ע עד נגה דעשי' שרובו רע שגם שם יהופך מרע לטוב ע"י תשובה ומעש"ט וזהו שנקראו בשם יעקב יו"ד עקב ונק' יוצאי ירך יעקב דהיינו שנמשך מיוד דיעקב שהוא אור החכמה לבחי' עקב שהן הנשמות הנשפלות בבחי' עקביי' דנגה שהוא הנחש הקדמוני שכרוך על העקב וכמ"ש ואתה תשופנו עקב וכמ"ש בזהר דחויא קטיר לרגלוהי דנוק' שגם שם יאיר אור האלקי והוא ע"י תוקף אור המשכה דח"ע בנש"י שנק' נר ה' שעי"ז מאירים ומזככים לנפש הבהמיות המסתרת בז' מדות הרעות כנ"ל (וז"ש דוד נר לרגלי דבריך שדבר ה' זו הלכה דאורייתא מח"ע נפקת מאירה גם ברגלי שהן נשמות שבעקביים כמו נשמות שבדורות אלה שבעקבות משיחא שהק"נ שאחוז בעקב מסתיר מאד ועכ"ז נר לרגלי דבריך וד"ל):

(ו) והנה לפי אופן ההשתלשלות בציור אדם דקדושה שכולל כל הנשמה בכלל הנה בכל דור וזמן מתברר מהיכלות דקליפ' הנאחזים בו עד דור האחרון בסוד גלות השכינה בעקבות משיחא שמתברר גם בחי' העקביי' דיעקב ואז נא' ועמדו רגליו כו' וכתיב עת אשר שלט האדם באדם לרע לו שלוקחים ממנו בשליטתו כל הניצוצות שנפלו בו בציור קומתו מראשו לרגלו דאת זלעו"ז כו' וכשזה קם זה נופל כמ"ש ולאום מלאום יאמץ וכתיב אמלאה כו' ויובן מזה שהי' בירור הניצוצות שנפלו בעשו תחלה בכתר וחו"ב שבו כמו פרעה עד בנבוכדנצר רישא דדהבא ועד דור האחרון שזהו בחי' עקביי' דעשו וזהו שנא' וידו אוחזת בעקב עשו (דנכנס ראשון יוצא אחרון ויעקב הי' ראשון ביצירה ויצא אחרון אך בבטן עקב את אחיו שביררו עד שידו אוחזת בעקב עשו ג"כ לבררו ומ"ש ואתה תשופנו עקב דחויא קטיר כו' שניהם אמת אלא שזה מדבר בבירור דיעקב לעשו עד העקביי' שלו וד"ל). ולכאורה הוא היפוך ענין אחיזת החיצונים בעקב דיעקב אך הכל א' דכאשר יו"ד דחכמ' נמשך עד למטה בעקביים לברר לרע גמור הנדבק שם אז נהפוך הוא שידו דיעקב אוחזת בעקב עשו כי פי' יוד דיעקב שהוא החכ' זהו ידו אותיו' יו"ד דבחכמ' אתברירו שזהו כלל גדול שכל הגבוה גבוה ביותר יוכל להתפשט למטה מטה ביותר כמו יד גדול' שמתפשטת עד למטה מטה לנמוך ביותר והוא תגבורת כ"ח מ"ה דיו"ד דיעקב שמתפשטת לברר ג"כ לעקב עשו דקליפה להכניעו ולבטלו אל הקדושה וענין עקבי עשו הוא ההילוך בשרירות לבו למלאות כל תאו' ורצונו' זרות שנק' עומק רע (דנעוץ תב"ס כו') (שלמעלה מחו"ב דקליפה) וידו דיעקב אוחזת בכח וגבורה גדולה בעקב עשו לבלתי ילך ויתפשט ברע אלא אדרבה יהיה לבו הרע ברשותו בהכנעה בתכלית אל הקדושה (וכמ"ש הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו כו') ותוקף אחיזה זאת בעקבי עשו הוא בא מתוקף כח היד הימין דוקא וכמו הגבור שבכח ידו אוחז בחלש ומעמידו ומכניעו אליו והיינו בבחי' צדקה וחסד שכנ"י עושין דכתיב בצדקה תכונני כי החסד שביד ימין גדולה כחה ביותר לאחוז בכח בעקב עשו לבררו ולהכניעו שלא יהי' בו כח לילך בעמ"ר וכו' (ולמעלה היינו ימין ה' שנאדרי בכח ותרעץ אויב וכתיב ימין ה' עושה חיל לברר לרפ"ח כו' שלמטה מטה כו') וזהו וידו יו"ד דחסד שבחכמ' שמתפשט למטה כו' והוא בירור היותר אחרון שבמעשה הצדקה וחסד שנק' רק הילוך בפ"מ לברר להילוך דעקב עשו אחר כל תאות רעות שיכנעו בתכלית ויוכללו גם הם בקדושה האלהי' וזהו שבימות המשיח נא' כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו' לעבדו כו' וכתיב ונהרו אליו כל הגוים כו' כי יהיה אז המשכת אור דחכמ' בכל ז' נרות דע' נפש דיעקב להאיר גם בעקבות עשו שעתה כנ"י הן מלובשים בגלות תחתיהן וזהו ענין מנורת זכרי' כמ"ש במ"א וד"ל: