ז,א

האחוזות בפח כו' שהן נשמות שנופלים ונלכדים בפח יוקשים דק"נ כו' וכן נפשינו כציפור כו' וכמ"ש במ"א ע"פ אם יהי' נדחך כו') (וזהו אמיתית הטעם שא' על הרהורי עבירה שקשין מעבירה דעבירה עצמה תטהר ותזדכך מטומאתם בגיהנם אבל הרהורי העבירה שהוא מקיף לנפש לא תטהר ונק' לבושים צואים זהו שא' מלפפתו כו' שמלפף ומקיף לנשמה בלכתה מחומר הגוף רק בנהר דינור דוקא ולהיפך מו"ד טובים ובפרט לבוש המעשה ילביש לנשמה לבושי דכיא וכמו והלך לפניך צדקיך כבוד ה' יאספך שהן תו"מ שעשה בעוה"ז) וכ"ז מפני שאין אור החכמ' מגיע למו"ד לזככן ולהפכן לקדושה כנ"ל ע"כ אין להם תיקון כ"א בדמע' דוקא שהוא לעורר רחמי' רבים העליונים ע"י בכי' דמ"ת בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא שלא ישארו בעולם הפירוד כו' ע"כ הנביא כמתאונן על כנ"י ואמר הורידי כנחל דמעה חומת ב"צ דוקא שע"י בכי' בדמעה יומשך ר"ר העליונים שהן מקיפים עליונים דקדושה שבכחם דוקא להעלות למו"ד דק"נ להיות מתהפכים לאותיות דקדושה מן הפירוד אל היחוד כו' ומפני שאין זה אלא [בכח המקיפים דר"ר דוקא וכידוע שבקדושה יש עיר וחומה וכמ"ש אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו כו' וז"ש ויכוננו עיר מושב והוא בחי' או"כ במוחין ומדות דאוי"ר דקדושה ובתו"מ בכלים מכלים שונים כמו ה' אבנים כו' כנ"ל ויש ג"כ בחי' חומה דקדושה המקיף וסובב לכל העיר דאלקינו בהשוואה א' והן אותיות מו"ד דקדושה כו' וד"ל (וע"ז נא' לע"ל ואני אהי' לה חומת אש סביב ולכבוד כו' דעכשיו החומה מאבנים שהן אותיות דתו"מ שע"ז א' על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים כו' ולע"ל תהי' חומת אש ממקור הרחמים העליונים):

(יב) אך עדיין יש להבין מ"ש הורידי כנחל דוק' והנה ידוע דהמח' נק' נחל דבינה נק' נהר כנהר הנמשך ומשוטט בלתי הפסק כך המחשבה נובעת ומשוטטת בלי הפסק וזהו מצד המקור המתגבר ביותר ולכך נק' המחשבה לאה שנלאה להכיל ולקבל מן המקור הנובע תמיד כו' וכאשר הנפש מתענג בתענוג גדול ביותר תשוטט המחשבה בהמשכה רבה ותגבורת גדולה ונק' נחל עדניך מעדן דחו"ב שנמשך כנהר וגם נק' נהרי אפרסמוני דכיא שהן י"ג מדה"ר דכתר עליון כו' וכמ"כ ממש בהיפוכו כאשר הנפש בצער גדול ביותר מכפי המדה אז תשוטט המחשבה בהתגברות גדולה ולא יוכל להכיל רוב הצער עד שידחוק המוח ויצאו דמעות שנמצא שרש יציאות הדמעות שהוא בא מהעדר הרצון והתענוג ה"ז בבחי' ומדריג' עצמות התענוג שבנפש ממש רק שבא מכח היפוכו וזהו ע"י העדר היחוד עליון בכנ"י שמחמת זה יגיע הצער בעצמו' יותר מגופו של תענוג הפנימי שביח"ע וז"ש הורידי כנחל דמעה מחמת העדר היחוד מפני פגם המו"ד כנ"ל (וכן במשפיע אחית תרין דמעין לימא כו') שזהו למעלה מנחל עדניך כו' וע"כ בדמעה דנחל זה נמחקו דוקא כל הדינין קשין היונקי' במו"ד דק"נ וכמ"ש דוד בדמעתי ערשי כו' וכמ"ש במ"א בענין תיקון חצות עד שעי"ז יהי' דוקא בנין ירושלים בר"ר העליוני' כנ"ל וד"ל (שלע"ל לא יהיה בנין ירושלים רק ברחמים כמ"ש בונה ברחמיו כנ"ל וד"ל):

(יג) וזהו ענין הקטורת שלמעלה מן הקרבנות דהנה ידוע בשרש ענין הקרבנות להקטיר חלב ודם ע"ג המזבח כו' שזהו רק בחי' בירור דמדות דק"נ החומריי' כבהמה ממש שיעלו ויוכללו בקדושה באש של מעלה והוא ארי' דאכיל קרבנין אותיות ראי' דחכמ' וע"י הכהן ששרשו בקו הימין חח"ן כידוע ולזה הטעם נק' הקרבנות לחמי לאישי כו' כלחם שיש בו טעם ומחי' לגוף שהוא ענין ג' שליטין מוחא ולבא וכבדא לחבר אורות דנר"נ בכלים כו' וכמו באדם למטה מתבררי' המדות דק"נ ע"י אור החכמה דוקא כנ"ל והיינו ע"י התפלה שבמקום קרבן בעבודה שבלב ומוח בהתפעלות רשפי אש שלהבת י"ה