ק,ב

בא אור המאיר מיקר העליון כמו שהוא על הנשמות בג"ע העליון ודאי היו מתבטלים ממציאותם לגמרי כבן עזאי וכה"ג אך בחינת אור יקר זה מתלבש בלבוש הנקרא מסך או רקיע המבדיל ומעלים את עצם אור יקר הזה ואין הארתו אליהם רק ע"י מסך זה שנקרא הארה דהארה כידוע והוא הרקיע החקוק בכ"ב אתוון שנטוי על הנשמות בג"ע שבו ועל ידו מסתכלין ביקרא דמלכא מדי שבת וחדש שיבא כל בשר להשתחוות כו' וד"ל וע"י בחינת הארה דהארה יכולי' לקבל בהשגתם להיות נהנין מזיו אור יקר הזה וגם זה אפס קצהו לבד דהיינו רק מבחינת האותיות שבו כו' וד"ל וזהו מארז"ל ע"פ להנחיל אוהבי יש שהן ש"י עולמות כידוע והענין הוא כי הנה יקר בגי' ש"י וב"פ ש"י גי' תר"ך שהוא גי' כתר וכידוע שבחינת הכתר נחלק לחצאין ה' ספירות הראשונות שבו עולין למעלה בעצמותו וה"ס האחרונות יורדין ומתלבשין למטה דהיינו כח"ב וחו"ג עולים למעלה ותנהי"מ יורדין למטה ע"כ מבחינת ת"ת שבכתר יוצא ראשית גלוי אורו להאיר למטה כידוע שמתחתון שבעליון נעשה כתר לתחתון כו' ולזה בחינת ש"י חציו הראשון אינו יורד למטה כלל אלא נשאר בהעלם עצמותו אך חציו הב' שהוא ש"י הב' יורד למטה כמו להנחיל אהבי יש לנשמו' שבג"ע שיוכלו לקבל מזיו השכינה כנ"ל שהן מקבלין מבחינת כתר מל' שנקרא זיו יקריה כו' וג"ז אינם מקבלים רק ע"י מסך שהוא המתצמצם לבא לפי ערך כלי השגתם המוגבל המצומצם וז"ש להנחיל אוהבי יש בהפוך אתוון מבחינת ש"י כי מה שמשיגים אור הכתר בהשגתם המצומצם נקרא יש ודבר מה ובאמת הרי אמר דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ומה שנתפס בהשגתם אין זה מבחינת האין דאור א"ס כלל אלא בחינת יש כי הרי האור מאיר ובא דרך מסך המעלים עצם האור כנ"ל וזהו עיקר תענוג הנשמות שנהנין מזיו כו' ונק' ש"י עולמות כו' וד"ל:

(מא) אך הנה לע"ל כתיב ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות כו' וכן כתיב כי עין בעין יראו כו' דהיינו שלא יהיה התגלות אור וזיו יקר העליון דעצמות אא"ס ע"י לבוש ומסך וזהו ולא יכנף עוד כו' אלא עיניך רואות בעצם אור יקר העליון כו' והענין הוא דלע"ל יתגלה אא"ס כמו שהוא למעלה בעצמותו למטה אל המקבלים בלי הסתר ולבוש כלל משום דבבחי' סובב הכללי מעלה ומטה שוין בו וכמ"ש ומתחת זרועות עולם כו' אני ראשון ואני אחרון כו' כמשל העיגול שאין בו מעלה ומטה וכידוע ובחי' לבוש והסתר אינו אלא כאשר מתצמצם להאיר בבחי' קו וחוט כו' שאז מתצמצם בעצמו והאור אינו מאיר רק ע"י צמצום שנק' מסך וכמ"ש הנה אלהינו זה קוינו לו כו' וזהו תרגום מלא כל הארץ כבודו זיו יקריה זיו דהוד שמו כמ"ש הודו על ארץ כו' שזהו בחי' הארה דהארה לבד כנ"ל אבל לע"ל יתגלה בחי' יקר העליון כמו שהוא בעצמו והוא הנק' יקר גי' ש"י אבל הוא בחי' הפנימי' כמו שהוא טרם בואו להתלבש בלבוש וצמצום לפי ערך קבלת כלי השגת הנשמות בג"ע להנות מזיו כו' וזהו עיקר ההפרש בין יקר לש"י שנק' י"ש כו' והנה בפורים מפני שהיה לכנ"י בחי' מס"נ בעצמות אא"ס ממש זכו לקבל מבחי' יקר תפארת גדולת עצמותו בלי הסתר ולבוש כלל אלא כמו שהוא בבחי' הפנימי' בלי לבוש מעלים כלל ע"ד שיהי' לע"ל דכתיב ולא יכנף עוד כו' כנ"ל וזהו ליהודים היתה אורה אור ה' מקור האור דתורה שזהו בחי' אור יקר העליון כמו שהוא בבחי' הפנימית מטעם הנ"ל וזהו וששון ויקר הוא בחי' יקר העליון שבעצמותו כו' וד"ל:

ת' ו' ש' ל' ב' ע'