שער הפורים

נד,א

(א) יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו. הנה ענין לבוש מלכות למעלה היינו מ"ש ה' מלך גאות לבש שנתלבש הקב"ה בלבוש גיאות שהוא בחי' התנשאות שזהו בחי' לבוש מלכות להיות מלך על עם כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים כו' וענין מ"ש וסוס אשר רכב עליו המלך היינו מ"ש במ"ת כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה וזהו אשר רכב עליו המלך בשעת מ"ת. ואשר נתן כתר מלכות בראשו זהו ענין מ"ש במ"ת בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זה מ"ת כו' כי הנה ארז"ל וקבל היהודים את אשר החלו לעשות שהחלו בזמן מ"ת שהיתה רק התחלה כשאמרו נעשה ונשמע ובימי מרדכי היה גמר הקבלה. ונמצא שכל הבחי' ומדריגות שנתגלו במ"ת נתגלו ג"כ בימי מרדכי וביתר שאת כי בימי מרדכי היה גמר הקבלה את אשר החלו בשעת מ"ת. ולהבין זה הנה תחלה יש להקדים ביאור מארז"ל תכלית חכמה תשובה ומע"ט שנאמר ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם ללומדיהם לא נאמר כו' והלומד ואינו עושה מוטב לו שתתהפך לו שלייתו על פניו כו' כי לא המדרש עיקר אלא המעשה אך היינו דוקא במצות שא"א לו לעשות' ע"י אחרים אבל במצוה שאפשר לעשות' ע"י אחרים אמרו בהיפך ע"פ וכל חפצים לא ישוו בה אפילו חפצי שמים שכל המצות אינן שוין אפילו לדבר א' מד"ת הרי אנו רואים שיש בחי' ומעלה יתירה בתורה על המצות ויש בחי' ומעלה יתירה בקיום המצות יותר מד"ת וגם מה שאמרו ות"ת כנגד כולם ואעפ"כ מה שנמנו וגמרו דתלמוד גדול אינו אלא מטעם שמביא לידי מעשה וזיל בתר טעמא הרי מזה משמע ג"כ שיש מעלה בזה מה שאין בזה. ותחלה יש להבין בענין מעלה יתירה שבקיום המצות על ד"ת והוא במה שא' ג"כ דתכלית חכמה שבתורה הוא תשובה ומע"ט דוקא וכן הלומד ואינו עושה כו' הרי בחי' תכלית המכוון הפנימי שבחכמה אינו רק תשובה ומע"ט והתורה אינו רק כמו דרך ומבוא לבוא אל תכלית הכוונה הפנימי' כו' והענין הוא בהיות ידוע שהחכמה היא בחי' ראשית כל ההשתלשלות וע"כ נק' החכמה ראשית כמ"ש בראשית ברא ות"י בחוכמתא כו' וכמ"ש כולם בחכמה עשית כו' אך אמרו בראשית נמי מאמר הוא שגם בחי' החכמה בבחי' ההשתלשלות עכ"פ רק שנק' בשם ראשית לכל ההשתלשלות ונק' ראשית הגלוי וכמו שלכל ראשית יש למנות אחריו שנית ושלישית הרי גם הראשית מן המנין מאחר שמונין אחריו שנית ואם אין הראשית מן המנין לא יתכן לקרות שנית כידוע:

(ב) והענין הוא כידוע בפי' ענין השתלשלות שזהו כמו שלשלת מהרבה טבעות אחוזים זו בזו שהתחתונה אחוזה בסוף העליונה ועד"ז הולך ומשתלשל כו' כך ענין השתלשלות למעלה כמו השתלשלות המדות מן השכל