נה,א

הרי היו כלולים בשכל ומתאחדים בו והיו בטלים שם בתכלית עד שאינן עולות שם בשם בפ"ע לקרותן בשם מדות כלל ואין נופל עליהם קריאת שם מדות רק לאחר שיצאו מן ההעלם לגילוי מהות בפ"ע וכמו"כ גם בחי' החכמה מקור המדות קודם שתמצא מאין ליש במהות חכמה היתה כלולה בבחי' אין ממש בתכלית הביטול וההתכללות ולא היתה עולה בשם חכמה כלל רק אחר יציאתה מן ההעלם לגלוי הוא שנק' בשם חכמה כו' וא"כ כל מה שמסתעף מעילה לעילה כל עלול היה כלול תחלה בעילתו כך כל העלולים מחכמה ולמטה כולם הם כלולים ובטלים בבחי' אין האמתי מקור החכמה ואם היה גלוי הארה משם בבחי' גלוי גמור לא היה באפשרי להיות בחי' השתלשלות עילה ועלול אלא שהארת הסובב הוא בהעלם בתוך כ"ע כו' כדי להיות בחי' השתלשלות עו"ע ממהות למהות כו' וד"ל. אך הנה יש הפרש בזה דדוקא בבחי' השתלשלות בבחי' אור הרוחנית ופנימית החיות הנמשך מעילה לעילה שם מוסתר הארת הסובב כו' מטעם הנ"ל אבל בבחי' התהוות כל עלול בבחי' יש חיצוני עד שנראה במציא' יש לדבר ממש בזה דוקא ההארה באה מבחי' סובב ולא מבחי' ממלא ואם לאו לא היה במציא' יש כ"כ רק שאין האור מבחי' סובב בגלוי גמור אלא בהעלם מטעם הנ"ל:

(ד) וזהו הכלל בכל ההשתלשלות מריש כל דרגין שהוא בחי' חכמה ראשית הגלוי הנ"ל עד סוף כל דרגין שבסוף עולם העשיי' בהתהוות הגשמיות דדצ"ח מן הרוחניות דהנה ודאי א"א לומר שהתהוות הגשמיות מן הרוחניות היא באה דרך כל עו"ע שיש ערך ויחוס לעלול עם העילה שהרי אין ערך כלל לגשמיות העשב לגבי רוחניות דכח הצומח. וכה"ג בחלק החי בהתהוות מהות חיות גופנית דגוף הבהמה גם ששרשה הוא מבחי' פני שור שבמרכבה היינו בחי' רוחניות האור והחיות שלה אבל גוף הבהמה וגוף כל בע"ח שהוא גשם יש גמור איך נתהווה מבחי' הרוחנית כו' וכן בכל עו"ע העליונים גם שנתהווה העלול מן העילה היינו בחי' אור הרוחנית שלו אבל בחי' גשמיות וחיצוניות שלו מה שנראה יש ודבר במציא' הוא מבחי' סובב מלמעלה מכל ההשתלשלות ולא מכח העילה שלו כלל עד גם בראש ומקור כל ההשתלשלות שהוא בחי' החכמה שמאין תמצא כנ"ל יש הפרש זה דמה שיש שרש ומקור לחכמה בבחי' אור וחיות רוחני מבחי' האין כמ"ש והחכמה מאין תמצא ה"ז בא בבחי' השתלשלות דבחי' ממלא רק שנק' ראשית הגלוי כנ"ל באריכות אבל מה שהחכמה היא בבחי' יש במציא' דבר מה אין זה בא מכח ההשתלשלות דבחי' ממלא כו' אלא מבחי' סובב דוקא ע"כ נמצאת החכמה מאין ליש במציא' יש עכ"פ וכן בכל העלולים המסתעפים מחכמה ולמטה עד התהוות דצ"ח כל מה שבא הדבר במציאות יש הוא נמשך מבחי' סובב שלא בדרך השתלשלות דממלא כלל אלא בדרך דילוג וע"כ שוה ומשוה ראש וסוף וכמ"ש בע"ח שמקיף ד' עולמות בשוה ממש אצי' ועשי' כו' רוחניות וגשמיות שוין קמיה כמ"ש כחשיכה כאורה כו' כי אין הפרש לגבי בחי' הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמי' דדצ"ח מן הרוחניות שנק' סוף שמקיף לכולם בשוה ממש מפני שההארה וההמשכה מבחי' סובב זה אינה באה בבחי' התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכה"ג אלא בבחי' סובב ומקיף מלמעלה בבחי' ההעלם והאין כו' וזהו שכל בריאה נקראת בריאה מאין ליש ואין הכוונה על בחי' ממלא אלא על בחי' סובב שנק' אין האמתי והיינו יש מאין ממש שלא בדרך השתלשלות אלא בדרך דילוג כמ"ש קול דודי כו' מדלג כו' והיינו מה שנתהווה כל בריאה בבחי' יש ממש דוקא שזה נמשך מבחי' אין ממש דבחי' סובב דוקא כנ"ל וד"ל:

(ה) ובכל זה יובן שיש יתרון מעלה בקיום המצות על ד"ת וזהו שא'