נה,ב

תכלית חכמ' תשובה ומעש"ט וכן הלומד ואינו עושה כנ"ל להיות שבחי' החכמה הוא רק בבחי' ההשתלשלות דממלא רק שנקראת ראשית כנ"ל אבל עכ"פ נמנית ראשונה מפני שהיא ראשית לשני' ושלישית כו' א"כ גם היא מן המנין כנ"ל וראוי למנות אחריה שני' ושלישית כו' אבל שרש קיום המצות המלובשות בדברים גשמיים דוקא הרי שם הוא בחי' המשכת גלוי אא"ס שבבחי' סוכ"ע הנ"ל ואע"פ שאין ההארה משם באה בבחי' גלוי גמור רק בהעלם מטעם הנ"ל שאינו בגדר עלמין ואינו נמשך ממנו רק בבחי' הארה בעלמא בבחי' אין והעלם ממש מ"מ מאח' ששרש זה הוא מבחי' הסובב שמקיף לד' עולמות בשוה כנ"ל ה"ז למעלה הרבה מבחי' ממכ"ע הנמשך בבחי' השתלשלות עו"ע כנ"ל אך לא מצד בחי' הארת סובב בבחי' היש של כל הנמצאים דוקא כנ"ל והמצות הן מלובשי' בבחי' יש ודבר כו' שא"כ גם בלא מצוה הרי בבחי' התהוות כל יש ודבר יש ההארה מבחי' סובב כנ"ל אלא דוקא מצד בחי' המצות המלובשות בדברים גשמיי' כי המצות הן בחי' רצון העליון שלמעלה ששם גלוי בחי' סובב דוקא בלי הסתר פנים ולבוש מסתיר כלל וכלל כידוע שהוא ופנימית רצונו א' ממש רק בירידת והתלבשות הרצון העליון למטה במצות המלובשים בדברים גשמיי' שם בא האור הזה בלבוש דמעשה המצו' אמנם אע"פ שהמצוה מלובשת בדבר גשמי כמו בקלף גשמי כו' אין הגשמית מסתיר ממש לגלוי האור דסובב אלא שנעשה בחי' לבוש וכלי כמו עד"מ הדבר הנגנז באוצר כו' ולע"ל יתגלה מתוך הלבוש הזה דוקא וכמ"ש ולא יכנף עוד כו' (וכידוע דמצוה הוא שם הוי' בא"ת ב"ש) משא"כ בשאר כל המעשים אשר לא לה' המה גם שיש בהן בחי' הארה דסובב בהעלם כנ"ל מ"מ הרי הוא בבחי' הסתר גמור שם ואין שם בחי' גלוי פנימי' אורו כלל אדרבה נראים ליש ודבר בפ"ע כו' אבל דברים גשמיים שנעשה בהן המצות הרי הן בחי' כלי ולבוש לבחי' רצון העליון ששורה בהם ממש שבזה יש בחי' סובב הנ"ל בבחי' פנימית אורו כו' ודוקא מפני שהמצוה מלובשת בגשמית ששם הוא הארת סובב דוקא שהוא בחי' מקיף לד' עולמות בשוה כנ"ל ובזה יש יתרון מעלה לקיום המצות בדברים גשמיי' על בחי' חכמה דתורה וזהו שא' תכלית חכמ' תשובה ומע"ט דוקא והלומד ואינו עושה כו' כי המעשה עיקר מטעם הנ"ל וד"ל. וזהו ענין יביאו לבוש מלכות שהוא ענין מ"ש ה' מלך גאות לבש כו' כנ"ל דהנה בחי' ההארה וההמשכה דבחי' סובב כ"ע הנ"ל שהוא בחי' הארה בעלמא בחי' אין ממש ולא מתלבש בתוך כ"ע הוא מ"ש ה' מלך גאות וזהו יחיד חי העולמים כו' שזהו בחי' יחיד ומיוחד שלמעלה מבחי' אחד כידוע שפי' יחיד היינו שהוא לבדו ממש כמ"ש אתה ה' לבדך כו' וגם אחר ברה"ע הוא כמו קודם בה"ע כמ"ש אני ה' לא שניתי כו' ואין דבר חוץ ממנו שיפול בו לשון ביטול ויחוד שמתייחד ומתאחד דבר בעצמות כו' אבל בחי' אחד הוא שמתאחד ה"ז מורה על בחי' המשכת יחודו בז' רקיעים וארץ או כמאמר רז"ל תמליכהו בשמים ובארץ וד' רוחות העולם שהוא בחי' ו"ק מעלה ומטה כו' שנק' מקום שבטל ונכלל למעלה בבחי' יחוד עליון בבחי' ביטול והתכללות ממש כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה כו' וכידוע. אבל בחי' יחיד היינו יחוד עצמותו האמתי וכמא' אנת הוא חד ולא בחושבן כו' לא בחושבן י"ס כי עצמות אא"ס פשוט בתכלית כו' ואין עוד מלבדו וכולא קמי' כלא חשיבי כו' ומה שנמשך להיות חי העולמים עולם הנאצל ועולם הנברא כו' הוא רק בחי' האחרונה שבעצמותו שהוא אשר עלה במחשבה הפשוטה אנא אמלוך כו' והוא הנקרא בחינת מל' דא"ס וה"ז עד"מ בחינת מלוכה למטה שהוא רק בחי' התפשטות חצונית מעצמותו כי אין עיקר המלוכה רק התפשטות שמו שנקרא בשם מלך עליהם והוא אשר מקבלים העם עול