נו,ב

טרם שמקיימין אותן ובין קיום המעשה של כל המצות אשר יעשה אותם בגופו ומאודו כגון בלבישת הטלית והתפילין בגופו ונתינת הצדקה בפ"מ וכה"ג בנטילת לולב ואתרוג ותקיעת שופר וכיוצא שבמצות מצד עצם מהותן כמו שהן שמפני שבהן שורה מבחי' רצון העליון והן נעשים מדברים הגשמיים שהוא יש גשמי אשר שרשו מבחי' סובב ע"כ ודאי שורה בהן מבחי' מקיף העליון שמקיף לד' עולמות בשוה שהוא בחי' מל' דא"ס שממנו נמשך בחי' ההתנשאות והגיאו' להיו' מלך כו' והתנשאות זו היא מאירה בבחי' מקיף מרחוק ולא בגלוי מקרוב כדי שלא יתבטלו העולמות במציאות כנ"ל וכידוע שבחי' ההתנשאות הוא מצד עצמו בבחי' הסתלקות וריחוק האור מן המקבלים שלא יאיר בקירוב שלא יתבטלו ממציאות שלהם כמו הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפן וכיוצא רק באמצעות התנשאות זו שמתנשא ומתרומם מכל עלמין הרי הוא בחי' מלך עליהם וידוע שבבחי' מל' זאת שמאיר עליהם מזה נמשך עיקר מקור החיות שלהם מאין ליש גשמי דוקא והוא ענין ובחי' סובב המקיף לד' עולמות בשוה כנ"ל וד"ל אבל בקיום המצות אשר יעשה אותם האדם בגופו כנ"ל הנה ההארה וההמשכה באה מלמעלה מבחי' מל' דא"ס שנעש' מקיף כללי כו' דהיינו מבחי' כתר מל' דא"ס שהוא בחי' התענוג הפשוט לבחי' המל' למה ירצה בבחי' ההתנשאות דמלוכה זאת כו' שהוא ענין סוף מעשה דקיום המצות בפ"מ דוקא כנ"ל שעלה בתחלת המחשבה והרצון כנ"ל שהוא בחי' כתר מל' דוקא כידוע וזאת ההארה הגדולה של בחי' התענוג והרצון הפשוט שבבחי' כתר מל' דא"ס מאיר בכל נפש מישראל בעשותו א' ממצות ה' בגופו ובמאודו בפ"מ דוקא להיות שהגם שמעשה המצות היא נעשה בעשיה גשמית מ"מ הרי מבחי' מעשה זו דוקא נעשה בחי' כתר ועטרה לבחי' המל' למעלה בעצמות אא"ס משום שמזה נתעורר ונעשה בחי' העונג העליון הפשוט שבעצמות שיאיר בבחי' כתר ועטר' על בחי' מל' וכמו שא' נח"ר לפניו שאמר ונעשה רצונו. שנעשה בחי' עונג ונח"ר לפני עצמותו ממש על אודות קיום רצונו במצות בפ"מ שזהו הנק' כתר מל' (כידוע דהרצון בפרט הוא המורכב בשכל וטעם כו' והן תרי"ג ארחין כו' שמלובשים בח"ס חכמה שבכתר אבל בחי' נח"ר לפניו מאשר עשו רצונו זה מגיע בבחי' רצון ותענוג הפשוט מקור כל הרצונות כו' ע"כ נח"ר לפניו על אשר מקיימים רצונו יהיה מה שיהיה כו' הרי אין זה רצון פרטי מורכב כו' וכמ"ש בסמוך בענין נעשה ונשמע כו' והוא בחי' כתר שבכתר שזהו בחי' כתר מל' דהיינו שנמשך מזה בחי' התענוג והרצון למלוכה כו' ונמצא מאחר שקיום הרצון בכלל במצות בפ"מ הוא שעושין נח"ר לפניו כו' הרי מזה מוכרח שלזה היה כל עיקר הרצון במחשבה דאנא אמלוך שהוא סוף מעשה שעלה במחשבה תחלה כו' כנ"ל וד"ל) ובחי' נח"ר ועונג העליון הזה שנק' כתר מל' למעלה הוא המאיר על כל נפש מישראל ומתגלה בה בעשותו אחת מכל מצות ה' וזהו ישראל אשר בך אתפאר בעצמי בבחי' פאר ותפארת הכתר והעטרה שנעשה ע"י קיום המצות כנ"ל וד"ל:

(ח) וזהו ואשר נתן כתר מל' בראשו שזהו ענין מ"ש במ"ת בעטרה שעטרה לו אמו כו' כנ"ל דהנה בשעת מ"ת אמרו נעשה ונשמע כו' ופי' נעשה הוא קיום הרצון בפ"מ בלא טעם ושכל מאחר שלא שמע עדיין כו' אשר מזה נעשה למעלה בחי' נח"ר ועונג לפניו ממש שא' ונעשה רצונו כנ"ל שזהו בחי' עטרה וכתר ע"ג הראש ועד"מ הכתר והעטרה גשמי' שעושין למלך מאבנים טובות שהאבני' הגם שהם בחי' דומם גשמי מ"מ כשמאירין ומבהיקים נעשין לפאר והוד גדול בראש המלך עד שמתפאר ומתענג בעטרה זו והיא עיקר המלוכה שלו שהרי המלך בלא עטרה הנק' כתר מל' אינו מלך וכשירצה לשפוט