נז,ב

סתימין דבחי' ע"י וא"א כו' וד"ל) והנה לעתיד כתיב ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו כו' פי' לעתיד יהי' בחי' התגלו' ההעלם דיום ההוא כמ"ש יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו בבחי' גלוי (כי יהי' בחי' גילוי אור א"ס שבכתר שנק' יום ההוא ונק' יום השלישי שלמעלה מחו"ב שנק' יומים כו' כמ"ש במ"א) וזהו ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה לנוכח שמבחי' הוא הנעלם וסתום יבא לידי גלוי עד שיאמרו לו הנה אלקינו זה לנוכח לפי שמאיר אא"ס שהיה מסתתר ונעלם בבחי' עלמין סתימין כנ"ל בפי' אסתיר פני ביום ההוא לבא לידי גלוי למטה בבחי' עלמין דאתגליין דוקא ולכאורה ב' הפסוקים הללו סותרים זא"ז דביום ההוא ודאי לעתיד הוא וכאן אמר שיסתיר פניו ביום ההוא בבחי' עלמין סתימין וכאן אמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה בעלמין דאתגליין כנ"ל אך הענין הוא שיש עוד מדריגה שלישית מלבד עלמין סתימין ועלמין דאתגליין והוא ענין סתימ' דכל סתימין שגם בעלמין הסתימין הוא סתום ונעלם ממש כערך הסתימין לגבי דאתגליין כו' (וזהו יחיינו מיומים עלמין סתימין בחי' ע"י וא"א וביום הג' הוא בחי' רדל"א כידוע בכוונת דב"ש כו' בחי' רדל"א ברוך הוא בחי' ח"ס כו' והוא ענין תלת רישין כו' כמ"ש במ"א):

(י) והנה יש הפרש בין זמן הגלות לעתיד לבא שבזמן הגלות כתיב אסתיר פני ביום ההוא שגם בבחי' יום ההוא הסתום ונעלם שנק' עלמין סתימין יהי' מוסתר ונעלם והוא הנק' בחי' סדכ"ס (או רדל"א כו') ולעתיד נא' הנה אלקינו זה שמבחי' יום ההוא בלבד יבא לידי גלוי שמבחי' הוא נעשה זה לנוכח אבל אין כל זה רק בבחי' עלמין סתימין שיבאו לידי גלוי ולא למעלה מהם שסתום גם מהם משא"כ בזמן הגלות שמסתיר פניו גם ביום ההוא כלומר שנסתר ונעלם גם בהיותו מלובש בעלמין סתימין שנק' ביום ההוא וזהו שאמרז"ל כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם כו' שמבחינת הסתר פנים זה שמוסתר גם ביום ההוא כשבא לידי גלוי ה"ז ממקום גבוה ונעלה הרבה יותר מבחינת הגלוי דלעתיד כמ"ש הנה אלקינו זה כו' וזהו ענין מגילת אסתר שלא תבטל גם לעתיד וזהו מ"ש אסתיר פני גם ביום ההוא שיובן גם כפי פשוטו דביום ההוא הזה לעתיד שאז ג"כ יהיה מוסתר אע"פ שאז יהי' גלוי דיום ההוא להיות בבחי' זה להיות מגלת אסתר שרשו למעלה גם מבחי' עלמין סתימין עד שגם שם הוא מוסתר ונעלם וד"ל. וכן ההלכות לא יבוטלו לעתיד דהיינו ג"כ ע"ד הנ"ל שגם לעתיד שיהיה בחי' גלוי הנעלם דיום ההוא אבל ההלכות יהיה בבחינת ההסתר גם לעתיד ביום ההוא לפי ששרשן למעלה מבחי' עלמין סתימין שהוא בבחי' סדכ"ס כנ"ל וד"ל. וזהו כל הנביאים עתידים להבטל כמו ביטול זיו השמש בשמש כנ"ל דאע"פ ששרש כל הנבואה נמשך מבחי' עלמין סתימין שבא לידי גלוי במראה הנבואה כמ"ש ה' במראה אליו אתודע כו' אבל מ"מ אינו רק בחי' זיו והארת עצמו' המאציל בלבד שבטל ונכלל בעצמות שנקרא מאור כו' אבל מגילת אסתר וההלכות שרשן למעלה מבחי' זיו ואור אלא בבחי' המאור עצמו שהוא בבחי' עצמו' המאציל שנמשל לגוף השמש שנקרא סדכ"ס (או רדל"א) שאין לו ביטול והפסק כי הוא נצחי בבחי' נצחיות דעצמיות אא"ס ואדרבה כל נהורין מתחשכאן קמיה וכמ"ש דאפי' אור צח (בחי' ח"ס דא"א) (אור מצוחצח (בחינת מו"ס דע"י) אוכם הוא לגבי עה"ע (בחי' רדל"א) ולמעלה יותר גם בחי' מחשבה וחכמה דא"ק לית מח' ת"ב מפני שנקרא קדמון לכל הקדומים והוא ענין סדכ"ס שכולל הכל כו' וד"ל):

(יא) וזהו שאמרז"ל מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מרי דכיא פי' מרי דכיא בחי' מרירות שממקום טהור. דהיינו בחי'