נח,ב

הטפה להוליד ולד כ"א כאשר תצא בבחי' מותרות מצד שנתמלאו כלי המוחין בשלימות' שאז מכח גדול שבעצם המוחין היא באה ע"כ יש בכחה להוליד עוד בדומה לו משא"כ קודם כניסת המוחין בשלימות שאין בטפה היוצאת כח להוליד כו' וד"ל ועכ"פ המכוון בכל ג' משלים אלה עולה לסגנון אחד שכאשר הדבר בעצם במילוי כח עצמותו ביותר אזי יומשך ממנו נובלות למטה מטה יותר ואע"פ שלמטה נראה הדבר קטן בערך אבל שרשו יוצא ממקום גבוה ביותר דהיינו מבחי' עצם כחו של אותו הדבר כמו שהוא במילואו ביותר ודוקא ממה שבא הדבר בירידת המדריגה למטה מטה ביותר כמו במשל של האבוקה הנה עיקר הוראת גודל השלהבת דאבוקה נראה דוקא מתוך אורה המאיר למרחוק ביותר וגם שכל שרחוק יותר יותר ימעט האור שם מ"מ מזה מובן יותר כח גדול של התפשטות אור האבוקה וכן במשל הב' דחבית המלאה דוקא במעט מים שנופלים לאבוד בהם דוקא ניכר מילוי החבית ביותר וגם הרי במשל זה כל שתתמלא חבית זו יותר יותר ילך לאיבוד מכל מקום זהו ההוראה יותר על גודל המילוי ביותר וכן בירידות נובלות יותר מן המשפיע זהו מורה גודל מילוי כח חכמתו בעצמו ביותר אשר ע"כ נופל ממנו נובלות יותר כו' וכן במשל הג' דכח ההולדה שלהוליד ולד שהוא יציא' ממהות למהות אחר הנה זה בא דוקא מבחינת המותרות הנדחקים מן המוח רק מצד בחינת עוצם המילוי של כח עצם המוחין (והוא ע"י כח התענוג שנתמלא במוח ביותר מכפי מדתו אשר ע"כ יוצא ממנו מותרות שהוא הטפה כו') ואע"פ שהולד גשמי הוא הנעשה מהטפה הגשמי' כו' אדרבה זהו דוקא מורה על עצם כח מילוי דמוחין שהוא ביותר כו' שהרי קודם לכן אינו מוליד שלא יוכל להיות עדיין התהוות גשמי' ממש מזה כו' וד"ל וא"כ כל מה שבא הדבר למטה בהגשמ' למטה יותר מזה הורא' על היותו בא משרשו ומקורו כמו שהוא במילוי כחו ביותר מכפי המדה כו' וד"ל:

(יג) והנמשל מכל ג' משלים האלה יובן ג"כ בענין ההלכות שבחי' ח"ע שבהן מלובשת בהגשמת הענינים של ההלכות כמו בטומא' וטהרה וכה"ג הנה מבחי' הארה זאת שירד' למרחוק כ"כ להתלבש ולהאיר גם בענינים גשמיים כמו בעניני טומא' וטהרה כו' מזה ניכר ומובן שבא שורש ומקור הארה זו מבחי' אור גדול ביותר שהוא כדמיון האבוקה הגדולה שמגיע התפשטות אורה למרחוק ביותר ואע"פ שבריחוק זה הארה מועטת מגיע שם מ"מ מאור גדול היא באה כנ"ל וכמ"כ בהיות שבצמצום ח"ע המצומצם ביותר כהתלבשות דברים גשמיים היא הארה מועטת ביותר מ"מ הרי מכח עצם ח"ע שבעצמות שנקרא מאור ולא אור משם היא זורחת שאל"כ לא היה מתפשט ונמשך מגבוה לנמוך כ"כ ולכן בחי' גלוי אור זה המצומצם בהלכות אין לו ביטול כזיו השמש בשמש מאחר ששרשו הוא במאור עצמו כו' כנ"ל ואע"פ שאם היה אור עליון מאיר בהלכו' בגילוי רב יותר אין זה ערך כלל לגבי מיעוט האור המוסתר בהלכות שבא מעצמות המאור גם שהוא מרחוק ביותר כנ"ל לפי שגם בחי' היותר אחרונה ומצומצמת שמתפשט מן גופו של מאור יותר גדול הרבה באין ערך גם מגופו של אור הנר שמאיר בקירוב בגילוי רב כו' לפי שזה מאיר ונמשך ממקור האור שנקרא מאור עכ"פ וזה מאיר מבחי' אור וזיו המאור בלבד (וכנ"ל דאפי' אור צח כו' ומזה יובן דגם סודות הקבלה הנק' רזין דאורייתא ששרשן בבחי' ח"ס שנקרא אור צח כו' וכה"ג אע"פ שמאירים באור גדול ורב לנשמות אין לו ערך לבחינת אור וגלוי המצומצם ביותר בגוף ההלכות להיותו נמשך ממקום גבוה ביותר שהוא מקור לבחי' האור שמשם נמשך השגות כל רזין דאורייתא כו' והיינו בבחינת עצמות המאור שהוא עה"ע דאפי' אור צח כו' כביטול זיו השמש כנ"ל וד"ל)