ס,א

(יו) ומעתה עדיין יש להבין מ"ש וסוס אשר רכב עליו המלך שזהו ענין מ"ש כי תרכב על סוסיך כו' שבשעת מ"ת כנ"ל דהנה מבואר למעלה ב' מדריגות דלבוש מלכות וכתר מל' שניתן בראשו והנה כפי פשט הענין הגם שהלבישו כבר את האיש לבוש מל' וניתן כתר מל' בראשו עדיין אין זה שלימות הדבר גדולה וכבוד שיחפוץ המלך לעשות באיש זה כ"א כאשר ירכוב על סוס שרכב עליו המלך בלבוש מל' וכתר מל' זה שאז דוקא נשלם הדבר בתכלית א"כ כל עיקר שלימות ענין דלבוש מל' וכתר מל' הוא ע"י בחי' סוס שרכב עליו המלך שעל ידו יושלם ענין מעלת מדריגתם דוקא וכן יובן למעלה בבחי' לבוש מל' וכתר מל' הנ"ל שצריכים לשלימות מעלתם ע"י בחי' סוס שרכב עליו המלך דוקא כו' וד"ל:

והענין הוא כי הנה במ"ת נאמר כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה והנה בחי' מרכבות הללו יובן בהקדים להבין ביאור מארז"ל ג' שעות ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה שניות יושב ודן כו' עד בליליא מאי קא עביד רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עולמות שנאמר רכב אלקים רבותים אלפי שנאן א"ת שנאן אלא שאינן כו' כי חסר ב' אלפים מרבותיים כו' וביאור הדברים הנה תקנו רז"ל בסדר התפלה ח"י ברכות כנגד ח"י חוליות השדרה כידוע ולכאורה דבר זה פלא מה שייכות הברכות לח"י חוליות השדרה אך הנה עד"מ השדרה באדם הנה מוח החוט שבה נמשך ממוח שבראש כידוע והולך ונמשך בשדרה מן העורף והוא המחבר ומקשר לכל ח"י חוליות שבשדרה שכל בנין הגוף עומד ע"ז ומתפשט עד הירכיים ששם גיד הנשה שיש יניק' לחיצוני' כמ"ש ותקע כף ירך יעקב כו') וכן יובן למעלה בענין ח"י ברכאן דצלותא דכל ברכה וברכה הוא כמו בחי' חוליא א' שבשדרה וכאשר כורע בברוך שבברכה זו כורע ומשתחוה בחוליא זו השייך לברכה זו וכידוע דכורע בברוך וזוקף בשם והכריעה הרי היא כפיפת הראש והיינו בחי' המשכ' מן מוח שבראש שהוא שרש זה החוט שבח"י חוליות ונמצא מוח הראש נמשך בחוט השדרה בכל ח"י חוליות שזהו למעלה בבחי' אדם העליון דאצי' בחי' המשכ' מוחא עלאה דח"ע שבראש דרך בחי' ח"י חוליות דשדרה דאדם זה כבי' (כשכורע בברוך כו' שהוא ענין יריד' והמשכה למטה בעולמות דבי"ע וכמארז"ל מנין שהקב"ה מתפלל כו' וד"ל) עד בחי' הירכיים שהן ג' ברכות האחרונות כמו מודים אנחנו לך כו' בחי' הודאה בלבד כידוע דירכין בבחי' נו"ה כו' ושם אין הארת המוח שבראש אשר בחוט השדרה מאיר כ"כ (וע"כ בהאבק יעקב עמו נגע בכף יריכו להיות יניקת החיצונים ג"כ מזה ע"כ לא יאכלו בנ"י כו' וע"כ בברכות ראשונות כורע בברוך בבחי' המשכ' מוח שבראש ובברכה אחרונה בבחי' ירכין אין שם רק בחי' הודאה משום דבינה עד הוד אתפשטת כו' וד"ל. אמנם הנה ידוע דעיקר ח"י ברכאן דצלותא הוא בבחי' המשכת סובב לממלא שהוא מבחי' ז"א לנוק' שנק' קודב"ה ושכינתיה וזהו שג"פ ביום דוקא ממשיכים נש"י ח"י ברכאן דצלותא בוקר וצהרים וערב כו' לפי שנאמר חסד אל כל היום: שביום נמשך בחי' החסדים מדכורא לנוק' והיינו שאמרו י"ב שעות הוי היום שהן י"ב צירופי הוי' שבכל יום למעלה כו' שנמשך מאצי' לבי"ע דרך ח"י ברכו' כשכורע בברוך כו' אך בליליא מאי קא עביד קודב"ה שהוא בחי' ז"א שמדת לילה הוא בחי' הסתר המל' בצמצומי' רבים בנבראים וכמו לילה הגשמי' שהאדם ישן ואינו עוסק בהשפעה והמשכה כלל כן למעלה בבחי' לילה לא יאיר חסד אל דאדם דאצי' לבי"ע כלל אך אז הוא זמן שירת המלאכים לפי שבי"ב שעות הלילה הן י"ב צירופי אדנ"י שהוא בחי' המל' שיורדת למטה מטה בהיכלות התחתונות ומשפע' טרף ומזון לכל הנבראים וכמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה כו' טרף רפ"ח ע"ה שהוא