סה,א

מו"ס בא הגלוי בבחי' פנימיות. ובבחי' גלגלתא בא האור בבחי' חצוניות. ובזה יש יתרון למעלת התורה על המצות כנ"ל. ונמצא דכל המאמרים שנאמרו במעל' התורה על המצות ובמעלת המצות על התורה שניהם אמת ולא סתרי אהדדי כלל וד"ל:

(לב) אך הנה יש להבין בעיקר ענין כלל גדול הנ"ל. באור העליון ביותר שאינו בא למטה רק בחצוניות. וכל שאינו עליון כ"כ אינו בא רק בפנימיות ולא בחצוניות כו'. להיות ידוע בבחי' עצמות אא"ס ממש. שכשמו כן הוא אין לו סוף כו' ואין לו תחלה. קדמון לכל הקדומים כו'. והוא בבחינת אח"פ בתכלית. דהיינו שהוא בבחי' יחידות לבדו. מובדל בערך מכל בחי' אור וגם בחי' האור היותר עליון. אין לו שתוף וחבור עמו כלל. גם שיוכל להשיגו אפס קצהו. וכמאמר דאפי' אור צח אור מצוחצח. אוכם הוא לגבי עה"ע כו' וע"כ אמרו דלית מחשבה תפיסה ביה כלל וכלל. אפי' מחשבה וחכמה סתימאה כו'. משום שהחכמה מאין תמצא. רק מבחי' היותר אחרונה שבעצמות אא"ס א"כ איך יש ביכולת ח"ס להיות לה בחינ' תפיסא במהותו ועצמותו כו'. מאחר שכל עיקר מציאותה מבחי' האין אינה רק בחי' הארה בעלמא. היותר חצונית שבאא"ס עצמו כו'. אמנם הנה דוקא לית מחשבה תפיסא ביה. בבחי' מחשבה וחכמה דוקא הוא שאינו נתפס כלל מטעם הנ"ל. והיינו להיות כי עיקר בחינת ומהות דמחשבה וחכמה הרי הוא עכ"פ בבחי' השגת דבר מה. שהרי תכלית עיקר ענין החכמה הוא להשיג דבר מה כו'. ובבחי' אח"פ לא יגיע שום בחינת השגה ותפיסא כלל מטעם הנ"ל ע"כ אמרו דלית מחשבה תפיסא ביה. אמנם זהו דוקא בבחי' חכמה ומחשבה. להיותו בבחי' אור פנימי עכ"פ שהרי הוא בבחי' כח השגה (אע"פ שגם ההשגה רחוקה מאד בערך מעצמות אא"ס. כמו עד"מ שיאמר אדם שא"א לו לתפוס דבר חכמה בידו. שבודאי א"א להעריך בחי' המשוש ביד לגבי השכל הרוחני כמ"ש בלק"א שיותר מזה א"א לומר שיהיה תפיסא במחשבה וחכמה סתימאה לאא"ס הנבדל בערך יותר מהבדלת ערך השכל הרוחני מן המשוש הגשמי כו'. מ"מ לא נחשב בחי' החכמה בחי' לבוש חצוני כ"כ כמו לבוש חצוני הבא בהגשמה ממש כמו בחי' הגלגלת כו' כי מפני עוצם רוממות עצמות אא"ס. גם בחי' החכמה בחי' רוחניות ופנימיות תחשב. עד שלא יוכל להתלבש בה רק בחצוניות ממנה יותר. וכמו ענין משלים שיתבארו בסמוך וד"ל) כי הנה אע"פ שעצמות אא"ס הוא מובדל בערך לגמרי. ולא יוכל להתגלות בכל אור הנמצא מאתו היינו דוקא בבחי' גלוי פנימיות. כמו בחי' מחשבה סתימאה שנאצל מאתו בבחי' פנימית. שנקרא בשם חכמה עכ"פ. ובבחי' פנימית ודאי אין ערך כלל. שיהא בחי' תפיסא לחכמה הנאצל בעצמות המאציל כו'. אבל בבחינת גלגלתא. מפני היותה בבחי' החצונית ביותר. הנה שם דוקא יוכל לבא בחינת גלוי התלבשות אא"ס כמו שהוא ממש. מאחר שאין זה בא בבחי' פנימית האור כמו בחי' ההשגה ותפיסא בחכמה עלאה רק בבחי' הלבשה בחצוניות בלבד. הרי שם יוכל להתגלות כמו שהוא דוקא. וע"כ מזה יש יתרון מעלה בבחי' גלגלתא עם היותה בבחי' חצוניות יותר ממו"ס. אבל זה מורה על היות שרשה בעצמות אא"ס באור עליון ביותר. אשר ע"כ אינו בא למטה רק בבחי' חצונית. שהוא בחי' הגלגלתא כנ"ל. משא"כ בחי' מו"ס. להיותו בבחי' פנימית יותר. ע"כ מזה יש הוראה בשרשו שהוא אינו אור עליון כ"כ במקומו ע"כ לא יוכל לירד רק בבחי' פנימית שהוא בבחי' החכמה. ולא יוכל לבא בבחי' חצונית ביותר כו' וד"ל. והנה עדיין אין דבר זה מובן על בוריו. דהגם שזה מובן מה שאור עליון ביותר לא יוכל לבא בבחי' פנימית שלא יוכל להכילו כנ"ל כ"א בחצונית יותר כו'