סה,ב

אבל מה שהאור שאינו עליון כ"כ אינו בא רק בבחי' פנימי' ולא יוכל לבא בחיצוני' זה אינו מובן לכאור' דלאו ק"ו הוא אם בפנימית הוא בא ונמשך למה לא בא ויתלבש גם בחצונית כו':

(לג) אך הנה שרש ענין הכלל הזה יובן ע"פ שלשה משלים גשמיים. הא' ממשל האבוקה הגדולה ביותר שתאיר למרחוק מאד כפי ערך גודלה כמו האבוקות והמדורות הגדולות שמאירין למרחוק ב' או ג' פרסאות וכה"ג. והנה אנו רואים שהגם שההארה של האבוקה הגדולה מאירה למרחוק לא תאיר שם בתוקף האור רק הארה מועטת ביותר מפני עוצם הרחוק שרחוק ממקום האבוקה והמדורה כמו לערך פרסה ויותר. ואם היה מדליק אבוקה קטנה באותו מקום הרחוק היה מאיר שם הרבה יותר. אך מ"מ בזאת יתרון מעלת ההארה הבאה שם מן האבוקה הגדולה להיותה באה מהארת אור גדול במקומו עכ"פ. שמאחר שכחה של האבוקה גדול כ"כ להאיר למרחוק. הגם שהארתה שם מעט הוא אבל מזה ניכר ונראה מעלת אור האבוקה במקומו שהוא גדול מאד שאם היה אור אבוקה קטנה במקומה לא היה מגיע במקום הרחוק שום האר' כלל וכלל. רק במקומה תאיר אורה בלבד אבל ברחוק מקום לא ניכר אור' כלל. כי אין התפשטות ההארה מגיע למקום הרחוק רק מן אור האבוקה הגדול' דוקא משא"כ אבוקה קטנה במקומה כו':

(לד) והנמשל מזה יובן למעלה בטעם ענין כלל הנ"ל. שכל אור העליון במקומו ביותר. תתפשט הארתו למטה מטה גם במקום הרחוק ממנו ביותר. שזהו ענין ירידת השראת האור הזה בחצוניות. הגם שהארתו נעלמת שם מאד. מ"מ זהו הוראה דוקא שמאור גדול במקומו הוא בא. וכמשל לאבוקה הגדולה שמאירה למרחוק ביותר. שגם אם ימצא איזה אור למטה בגלוי יותר. מ"מ הוא למטה הרבה במדרגה. מבחי' אור הנעלם הזה בחיצוניות (ודוגמא לדבר ענין פנימיות התורה. שנק' טעמי תורה. אע"פ שמאירין אור בגלוי טעם וחכמה עלאה. מ"מ הוא למטה מבחי' חצוניות הנגלות לנו. מטעם הנ"ל וד"ל) וכל אור שאינו עליון במקומו כ"כ. אין הארתו מתפשטת למטה מטה כ"כ. כמשל האבוקה הקטנה שלא תאיר רק במקומה בלבד כו' כמו"כ אין אור כזה מתפשט למטה מטה בהתלבשות חצוניות. רק בבחי' פנימיות. הקרוב עדיין בערך אל מקום אור העליון הזה. ולא יאיר ברחוק מקום הימנה שהוא בחי' החצוניות כו' וד"ל:

(לה) וכמו"כ יובן הנמשל מזה. בהפרש שבין תורה למצות. להיות שרש התורה רק בבחי' אור החכמה עלאה. שנק' בחי' אור קטן בערך לגבי עצמות אא"ס. כערך אור אבוקה קטנה מאד לגבי האבוקה הגדולה ביותר. וכמ"ש יהי אור. שזהו אור דתורה. וכמ"ש ותורה אור כו' ובהיות כן לא יוכל בחי' אור דתורה. לירד להאיר למטה מטה כ"כ. אלא עיקר אורה הוא למעלה במקורה ושרשה. שהוא בחי' מו"ס הנק' פלאות חכמה ותעלומות חכמה. והוא בחי' עדן שנאמר בו עין לא ראתה כו'. כי כמוסה ונעלמה בלתי מתפשטת בגלוי אור למטה להיות בבחי' חצוניות כמו בעשיה גשמית אלא בבחי' רוחניות. כמו טעמי המצות ובאורן בתורה שבע"פ. מפני שהוא בבחי' פנימיות לרצון העליון בשרשו למעלה בטוב טעם מתוק לחיך. שהוא בחי' עדן. שהנשמות משיגות סוד טעמי המצות. וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו. אלו טעמי מצות שלא יתגלו רק לעתיד. כי בלתי מתפשט למטה כמו שהן למעל' בבחינת מו"ס. וה"ז כמשל האבוקה הקטנה. שלא תאיר רק במקומ' ובקירוב אליה. ולא בריחוק מקום הימנה כנ"ל. אבל שרש המצוה שהוא בחי' גלגלתא. בחינת