סו,ב

ההיא עמוקה ונפלאה ביותר:

יותר צריך לרוב משלים. ושיהיה זה משל לזה וזה לזה. עד שבאמצעות כל המשלים שמלבישים זא"ז. אז יוכלו לעמוד על עומק הפלאת החכמה להשיגה (כי במשל הראשון עדיין לא יוכלו להבין עומק החכמה. מפני שגם משל זה צריך לבוש ומשל וכן משל הב' צריך גם הוא משל ולבוש שיושג על ידו:

וכן עד כמה משלים רבים מאד שזה משל לזה כו'. עד המשל היותר אחרון. שהוא בחי' לבוש היותר חצוני. שם דוקא יוכלו לעמוד על עומק החכמה שמלובש במשל הראשון. וכל שהיא עמוקה ביותר:

צריך לבא בלבושים דמשלים רבים יותר. וכל שאינו עמוק כ"כ די לו בב' וג' משלים וכיוצא:

וא"צ לבא בהתלבשות במשל למשל ברבוי כ"כ:

וכאשר אינו עמוק כלל. א"צ כלל משל להשיגו. כי יושג בלא משל כו') וזהו וידבר שלשת אלפים משל:

שכ"כ היתה חכמת שלמה עמוקה בעמקי סודות התורה. עד שהיה צריך אור חכמתו לבא בג' אלפים משלים. זה משל לזה כנ"ל. עד שבמשל האחרון שבג' אלפים שם הוא מובן ומושג. וגם זה לא כמו שהוא אלא כמו שרואה דרך המסך כו':

כן כל מי שחכמתו יש בה עומק גדול:

שלא יוכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו וחכמתו כמו ר"מ בדורו שנק' ר' נהוראי שמנהיר עיני חכמים כו':

שלא יוכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו היה דורש חכמתו בג' מאות משלים כו' (וה"ז כמו אור מבהיק ביותר. שצריך לבושים עבים להשיגו בעין. ע"ד דוגמא ממה שאמרו משה ראה באספקלריא א' ושאר הנביאים בז' אספקלריאות דמצד עוצם הפלאת האור מהם. הוצרך לבא אליהם בז' לבושים ומסכים. שכל לבוש ומסך מסתיר את שלפניו בכדי שבאמצעות ההעברה דרך כלם זא"ז דוקא יתמעט האור כ"כ עד שיוכל להתגלות במראה הנבואה לפי כלי הגבלת נשמתם משא"כ למשה שלא היה האור מופלא הימנו כ"כ מצד עוצם מעל' נשמתו כידוע לא היה צורך האור האלקי לבא ולהתגלות בנשמתו רק ע"י בחי' לבוש ומסך דאספקלרי' א' לבד וכו' והאספקלריא הוא רק מה שהחכמה הוא מאין ליש בלבד. וז' אספקלריאות הוא בעבור האור מחו"ב למדות כו' וד"ל) וכמו חכם גדול שצריך להשפיע איזה שכל עמוק. לתלמידו הקטן בערך ביותר:

שצריך להלביש השכל הזה במשל. אך גם משל הזה שכל עמוק הוא ועדיין לא יושג גם הוא אז צריך להלביש גם למשל זה במשל גס וקטן השכל יותר:

עד שלפי ערך קטנות התלמיד. ולפי ערך גדלות עומק שפע השכל:

צריך להלביש בלבוש תוך לבוש. עד שנעשה בלבוש גס:

וקצר השכל ביותר:

כדי שיוכל גם התלמיד קטן השכל. לעמוד על אותו עומק השכל הראשון. כמו שהוא אצל המשפיע ממש. רק שמלובש אצלו בבחי' הקטנות ביותר. דהיינו רק לפי צמצום אופן המובן לפי הגשמת המשל האחרון בלבד. אבל מ"מ ה"ז אותו המכוון שבשכל העמוק כמו שהוא בלי לבוש כלל. וה"ז ממש כמו שתופס אדם בלבוש. שמ"מ תופסו ממש רק שתופסו ע"י לבוש:

וכן כשרואה בשמש דרך מסך. הגם שאורו הוקטן אצלו ע"י המסך:

מ"מ רואה ממש למהות השמש גם בהביט בו ע"י המסך כו'. אך כל שהוא אור בהיר ביותר צריך להסתכל בו ע"י מסכים רבים יותר כו' וד"ל:

(לח) ועוד זאת מובן שכדי להמציא משלים רבים. צריך זה עצמו להיות ע"פ חכמה עמוקה ונפלאה. יותר מעצם גוף החכמה שרוצה להביאה במשל. כי הרי צריך לכוין לענין משל. שיהיה קרוב ודומה בנמשל. שישיגו ממנו השגת המכוון הפנימי שבנמשל וכן במשל למשל עד המשל האחרון. הרי באחרון דוקא שם ימצא עיקר המכוון מהמשל הראשון. ולזה צריך שכל עמוק יותר. דהיינו לידע פנימיות המכוון שבאותו שכל. בכדי למצוא לו משל שיהיה מובן ממנו כו'. וזה בהכרח מלמעלה מאותו השכל כמ"ש במ"א וד"ל ונמצא מובן