סז,א

עכ"פ מכל ענין זה. שכל אור היותר עליון. צריך לבא בלבושים והעלמות רבות זו אחר זו לפי ערך רוממות מעלתו. וכל שאינו אור עליון כ"כ א"צ לבא בלבושי' והעלמות רבות כ"כ. אך אעפ"כ הרי כשהאור נראה כמו שהוא בלי לבוש והעלם כ"כ. ודאי הוא יותר עליון מצד זה. מן האור העליון הימנו הרבה. אבל אינו נראה רק ע"י לבושים רבים ביותר כו'. ולא ראי זה כראי זה כו' וד"ל:

(לט) וכמו"כ יובן הדוגמא מכ"ז. בטעם ענין ההפרש הנ"ל בין תורה למצות שהוא ההפרש בין בחי' מו"ס לבחי' גלגלתא כנ"ל. להיות שבחי' מו"ס שרשו אינו אור עליון כ"כ כמו בשרש האור שבגלגלתא ע"כ הוא מאיר בבחי' פנימית. דהיינו שמאיר במקומו בלי העלמות ולבושים כ"כ. מפני שא"צ בחי' לבושים והעלמות. כמשל חכמה שאינה עמוקה כ"כ. שא"צ להלבישה כ"כ אלא מושגת כמו שהיא במקומה ועד"מ כאשר אין חכמת המשפיע גדולה כ"כ. הרי למי שחכם שמבין מדעתו. א"צ לומר בלבוש משלים כלל. כי יבין השכל כמו שהוא בלי יצטרך להלבישנו כלל. ולקטני הערך שצריך להלביש אותו במשלים הנה אין ביכולתו להביא העמקות של השכל ההוא בלבושים ומשלים כלל. כי לא יוכל לכלכל דבריו באופן שיובן ע"י עניני משל מפני שאין לו עומק באותו שכל וכידוע שכל מי שהוא חכם גדול ביותר. יודע העומק שבאותה חכמה יותר ע"כ יוכל להביא החכמה ההיא בלבושים ומשלים רבים עד שיוכל לכלכל הדבר להבינו גם לתינוק קטן. משא"כ מי שאינו חכם כ"כ. אינו יודע בחכמה ההיא רק כמות שהיא דברים כהווייתן בלתי עומק המכוון שבה כו'. ע"כ לא יוכל לידע איך להלבישה בלבושים ומשלים. להבינה גם לקטני ערך ביותר. רק למי שהוא חכם ומבין מדעתו. יוכל להשפיע השכל כמו שהוא בלבד (וכמ"ש במ"א) וזהו דמיון לענין הולדת ולד גשמי:

שהוא בא מצד בחי' גדלות המוחין דוקא כשהוא בן ט' כו' ומזה מובן למעלה בענין אל עליון שהוא הארת הכתר בחכמה דוקא. אזי קונה הכל לבני בניהם כו') ונמצא גם מזה מובן עכ"פ שכל אור שאינו עליון כ"כ אינו מאיר רק לזולתו ורק כמו שהוא בלי הלבשה כו' ואינו יכול להשפיל א"ע למטה מטה לקטנים ממקומו להתלבש בלבושים. אלא למטה מטה הימנו במדרגה הוא סתום ונעלם. כי הגם שירבה דברים. לא יבינו קטני הערך. ולהמציא משלים לא יוכל. מטעם שלא יוכל לכלכל דבריו בהתלבשות כלל. וכמשל האבוקה הקטנה שאינה מאירה למרחוק כלל רק במקומה והמקום הקרוב אליה כו'. וכמו"כ לא יוכל זה החכם הקטן להאיר דברי חכמתו במקומות הרחוקים מערכו לקטנים וכה"ג. ונשאר סתום ונעלם אצלם לגמרי. כמו שאין אור האבוקה הקטנה מגיע במקום הרחוק כלל וד"ל:

(מ) והנמשל מזה יובן ג"כ בבחי' מו"ס הנ"ל הגם שנק' אור צח ומצוחצח. קטן הערך הוא לגבי עה"ע. והוא מאיר בתוקף הארתו דוקא. למעלה במקומו כמו שהוא מטעם הנ"ל. אבל בירידתו למטה במדרגות התחתונות הימנו הרי הוא נק' בשם בחי' מוחא סתימאה. דהיינו שהוא סתום ונעלם לגמרי מן המקבלים ואם היה אורו יורד בבחי' לבושים והעלמות. הרי היה מושג גם למטה מטה ע"י בחי' הלבושים הללו. עד"מ הנ"ל בחכם גדול שיכול להוריד ולהשפיל אור חכמתו בכמה לבושים ומשלים עד שהתנוק יבינו ג"כ כו'. אלא מזה מורה על היות שרש האור דמו"ס. בקטנות הערך לגבי עה"ע. ע"כ נק' סתימאה לגבי התחתונים. וכמשל החכם הקטן שאור חכמתו נשאר סתום ונעלם לגבי קטני הערך שלמטה הימנו כו' כנ"ל וד"ל. אבל בחי' האור המאיר בגלגלתא. ה"ז בא בבחי' לבוש חצוני. שהוא בחי' עצם הגלגלתא. אבל מזה הוראה גמורה על היות בחי' שרש הארה זו מעצמות אא"ס. ממקום