סח,א

שניהם במקומם למעלה ששרש אור הגלגלתא למעלה משרש האור דח"ס וא"כ הרי גם בחי' האחרונה שבמקיפים למעלה מבחי' היותר פנימי' שבפנימים כו' וד"ל:

(מד) אך עדיין יש להבין איך נק' בחי' מו"ס בחי' או"פ מאחר שנק' סתימא ונעלם מן המקבלים וכמ"ש באד"ר דבחי' חכמה דאצילות הנק' אבא הוא המתפתח לל"ב שבילין כו' אבל בחי' מו"ס זה לא מתפתח לל"ב שבילין כו' ונק' מוחא דשקיט ושכיך באתריה כו' דהיינו שאינו בא בבחי' התגלות האור באצילות כו' אך זה ידוע שבהיות שמו"ס זה הוא בחי' מקור לחכמה דאצי'. הגם שנק' אין שלו בבחי' ההעלם וע"כ נק' מו"ס. מ"מ יחשב גם הוא בבחי' מקור לכל או"פ עכ"פ מאחר שנמצא מאתו בחי' התהוות חכמה בגלוי מאין ליש כו' רק שהוא מאיר בארח סתים ונעלם משא"כ בחי' חכמה דאצי' למטה שמאיר בגלוי. בבחי' ל"ב שבילין הנק' ל"ב נ"ח המאירים בבינה בבחי' השגה ממש. כידוע דאו"א נק' תרין ריעין כו' והוא ענין ממלא כ"ע בכלל אבל בחי' גלגלתא המקפת על המוחין ה"ז בבחי' מקיף ממש שבלתי בא ממנו שפע אור בבחי' או"פ לעולם רק בבחי' ההעלם ומקיף כמו הגלגלת שמקפת על המוחין כו' להיות בחי' כלי להשראת בחי' סובב הכללי שמקיף לד' עולמות כו' ששם הוא בחי' רעוא דכל רעוין כו' מקור כל המקיפין שבחי' גלגלתא זה הוא התחתון מכולם וחצונית מכולם אבל מצד שרשו בבחי' סובב הכללי כו' הוא למעלה גם מבחי' מו"ס מקור כל או"פ כנ"ל ובזה יובן כללות ענין בחי' סובב וממלא שהוא מקיף ופנימי בכללות ההשתלשלות כידוע דהיינו בשרש בחי' מו"ס וגלגלתא. שמשם מקור כל בחי' ממלא וסובב בכלל וד"ל:

(מה) ומעתה הנה יש להבין עוד מ"ש בכמה דוכתי בע"ח בענין שרש התהוות הכלים שהוא בא מבחי' הכאת האורות דמקיפים ופנימיים כשפוגע זה בזה כו' וזהו ביאור שרש ענין הנ"ל בהתהוות יש גשמי שהוא בא מבחי' סובב דוקא כו' והנה תחלה יש להבין בשרש ענין הכלים מה הן בהיות ידוע שהכלים הן המגבילים את האור. פי' כי בחי' ע"ס עצמן נק' ע"ס בלי מה בלי מהות יש ודבר מה במציאות כלל רק בחי' אורות היוליים שאינם בבחי' מציאות דבר מה עדיין מפני שנכללין ועולים למעלה במקור חוצבם בבחי' הסתלקות והתכללות להיות נכללים במאצילם כמו שהיו טרם שנאצלו ממש כו' וזהו טבע כל בחי' אור שמסתלק ונכלל באור עצמות המאציל כמו עד"מ בטול והתכללות אור הנר שעולה למעלה ואינו נאחז למטה להיות בבחי' יש ודבר בפ"ע כלל לפי שזהו הכלל בכל בחי' עילה ועלול שטבע העלול להכלל ולהדבק בעילתו ולא יוכל להיות בחי' יש נפרד הימנו כלל וכלל וזה ידוע אשר האורות נאצלו מעצמות המאציל בבחי' עילה ועלול והוא ע"י בחי' הקו והחוט שנמשך מאא"ס אחר הצמצום דמק"פ שהוא בחי' מקור הראשון של כל האורות עליונים. וע"כ בחי' אור עצמות המאציל נק' בשם עילת כל העילות כו' ומאחר שבחי' אור הקו הזה הוא בחי' ההמשכה שבדרך השתלשלות עו"ע הרי כל אור שנק' עלול נכלל ועולה תמיד להדבק בעילתו שהוא אור עצמות המאציל הנק' עה"ע כבטול אור הנר בפני האבוקה וכה"ג אמרו בס"י שהע"ס הן כשלהבת הקשורה בגחלת שר"ל שאינם במציאות יש ודבר נפרד בפ"ע כלל וכלל אבל המה כלולים וקשורים בעצמות המאציל דוקא וזהו כדמיון שלהבת שהיא קשורה וכלולה בעצמות הגחלת כו' וכמ"ש בזהר דאיהו וחיוהי חד ממש ר"ל שאינם בבחי' מציאות ויש בפ"ע כלל וכלל ושרש הדבר הזה אינו רק משום דבחי' המשכת כל האורות ממקורן ושרשן הוא מבחי' הקו שהוא בא בבחי' עו"ע וכל עלול נדבק בעילתו ממש בלי ניכר למהות ומציאת יש נפרד בפ"ע כלל: