סט,ב

שלמעלה מן הי' מאמרות כי התהוות גשמיות היש של כל נברא א"א שיומשך מבחי' האור וחיות הרוחנית האלקית המלובש במאמרות עצמן שהן בחי' המשכת חיות רוחני של כל הנבראים בבחי' ממלא כ"ע כנ"ל מאחר שאין ערוך כלל וכלל בין גשמיות לרוחניות ואין להם ענין שתוף וחבור בסוג כלל וא"כ איך יתהווה היש החומרי של מציאת האור מבחי' האותיות הרוחניים האלקיים דיהי אור וכה"ג אלא ע"ז אמר ויהי אור פי' מהות גשם האור נתהווה ע"פ צווי ה' הבא מבחי' סובב דוקא כנ"ל בענין כי הוא צוה ונבראו דצוה ונבראו זה היינו בכל פרטי המשכת אור האלקי שבאמצעות הי' מאמרות הוא צוה ונבראו להיות בחינת היש החומרי שלהם כי מהמאמרות לא נמשך רק בחי' חיות רוחני שלהם כנ"ל וע"כ נאמר ויהי כן בכל המאמרות. מפני שהוצרך להתהוות גשמיות היש שלהם להמשיך מבחי' סובב כו' וזהו ויהי כן כמו כי הוא צוה ונבראו לבחי' יש כו' והיינו שתיבת ויהי הוא שם הוי"ה חסר ה' אחרונה כי יו"ד במקומה בהיות כי המשכה זו היא מבחי' אין דסובב כו' וד"ל. וכן הוא בהתהוות כל גשם מן הרוחני למטה שבודאי א"א שימצא הגשם מן הרוחני מאחר שהרוחני מושלל לגמרי מגדר וסוג הגשם ואין להם חבור ויחוס ערך להיות הסתעפות מזה לזה כשאר עו"ע וא"כ מאין יכול להיות התהוות מהות גשם הצומח דעשב ואילן מן בחי' הרוחני דמזלות או כח הצומח שבארץ שמצמיח ע"י מאמר תדשא הארץ שמלובש בו מאחר שא"א לומר שהרוחני יוליד ויצמיח גשמי אלא בהכרח לומר שהתהוות גשם הצומח דעשב ואילן הוא בא מלמעלה מבחי' הרוחנית דכח הצומח כו' דהיינו מבחי' המקיף וסובב כו' אבל מבחי' הרוחנית דכח הצומח לא נמשך רק בחי' חיות רוחנית של העשב והאילן בלבד כנ"ל בענין המאמרות וכה"ג יובן בכל הנבראים הפרטים בכל פרטי חלקי דצ"ח וד' יסודות הגשמיים שהתהוות גשם מהותן נמשך מבחי' סובב כו' שהוא למעלה מבחי' מקור האור והחיות רוחנית שלהם שאינו רק מבחי' ממלא שהן בחי' המאמרות בכלל וד"ל:

(נא) אך עדיין יש להבין איך יתכן להיות בחי' התהוות כל יש גשמי מבחינת סובב דוקא מאחר שלגבי בחי' סובב שוה רוחנית וגשמית ממש וכמ"ש בע"ח דבחי' מקיף הכללי הוא מקיף לד' עולמות דאבי"ע בשוה ממש וא"כ בחי' ראשית האצילות שהו' בחי' ח"ע עם סוף העשי' כמו התהוות גשם הצומח והדומם שוין לפניו ממש כו' ולפ"ז איך נאמר שבחי' הארת הסובב נמשך בכל פרטי התהוות יש עד התהוות יש דדצ"ח שבעה"ז כו' אמנם הנה התירוץ לזה הוא מני' וביה דאדרבא היא הנותנת דמשום שבחי' סובב זה הוא מובדל ומרומם בערך מכל ההשתלשלות עד ששוה לפניו ראש וסוף כנ"ל ע"כ כל יכול הוא להיות ממנו בחי' התהוות דבר יש גשמי ג"כ כי יוכל להיות ממנו התהוות דבר בדלוג הערך ביותר מאחר שנבדל ומרומם מהכל וע"כ נק' כל יכול כו' וד"ל. ובאור ד"ז הנה ידוע בענין אין ערוך לך כו' שזהו במה ששוין לפניו ראש וסוף ממש בהשוואה אחת כמו בחי' ח"ע שנקרא ראשית כל האצילות וסוף העשיה הגשמית שוין ממש בערך א' לפניו שאם יש לבחי' הח"ע יותר קרוב הערך קצת לגבי' מסוף העשיה שרחוק בדלוג הערך יותר מצד שח"ע היא ראש האצילות הרוחני והעשי' היא סוף כל המדרגות כו' א"כ ה"ז בבחי' ערך ושייכות עם בחי' ההשתלשלות דממלא בבחי' ראש וסוף אלא בהכרח לומר ששניהם בשוה אין ערוך להם בתכלית הריחוק וא"כ הרי כמו שהתהוות היש הגשמי הוא בא בדילוג וריחוק הערך מבחי' סובב כמו"כ ממש בחי' התהוות ח"ע דאצי' בא בדלוג ורחוק ערך מבחי' סובב שא"א לומר שבחי' ח"ע אינו בא בדלוג וריחוק הערך כ"כ להיותו בבחי' ראש בהשתלשלות שא"כ יפול בו בחי' ערך לגבי בחי' סובב ואין זה כפי האמת בענין