ע,א

אין ערוך לך שכולם בשוה אין ערוך אליו דהיינו שבשמים ממעל אין עוד ממש כמו מתחת לארץ אין עוד שהרי אמר אין עוד לשניהם בשוה כמ"ש בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ובשמים ממעל היינו עד רום המעלות שהוא בבחי' ראשית הכל כו' עד על הארץ מתחת בסוף העשיה שניהם שוין בענין הבטול דאין עוד שזהו ענין אין ערוך לך כו' וד"ל. וא"כ לפ"ז כמו שיכול להיות התהוות החכמה הרוחנית בבחי' יש בדלוג הערך כמו"כ יכול להיות התהוות יש הגשמי דעשיה מבחי' סובב ג"כ באותו הענין ממש ולמה יפלא יות' על התהוות יש דעשיה מבחי' סובב מהתהוות ח"ע מאחר ששניהם שוין כי הגם שהחכמה נבדל בערך המעלה לגבי העשיה היינו מצד בחי' ההשתלשלות שזה ראש וזה סוף משא"כ לגבי מהו"ע שניהם שוין בדלוג הערך מאתו ית' מאחר שהתהוות שניהם הוא בא שלא ע"י בחי' עו"ע ממהו"ע אלא כי הוא צוה ונבראו כנ"ל וזהו התירוץ על הקושיא דלעיל דמשום שהוא מקיף לד' עולמות בשוה אדרבה היא הנותנת לומר שיוכל להיות ממנו התהוות יש דעשייה בענין דלוג הערך ביותר מאחר שגם בחי' ח"ע דאצילות בא מאתו ג"כ בבחי' דלוג הערך ביותר באותו ענין שמתהווה יש גשמי לפי ששניהם שוין לפני מהו"ע כנ"ל וד"ל:

(נב) ואחר כל הנ"ל יובן בשרש ענין בחי' לבוש מל' הנ"ל. דהנה ידוע שבחי' הארת הקו והחוט הנמשך מאור א"ס. הוא הנמשך מבחי' מלכות דא"ס. בחי' האחרונה. שבו הוא שמתלבש בבחי' הקו הזה. הנמשך אחר בחי' הצמצום הראשון הנקרא מק"פ וחלל כו'. ונמצא שבחי' הארה זו ממל' דא"ס. שלאחר הצמצום דמק"פ נקרא רק הארה דהארה. לגבי עצמות אא"ס כמו שהוא קודם הצמצום דמק"פ כו'. וז"ש כי עמך מקור חיים באורך נראה אור כידוע וזהו הנקרא בחי' ממלא כ"ע בכללות כל ההשתלשלות דאבי"ע. לפי שמבחי' אור זה נמשך האור והשפע בכל עולם ועולם לפי ערך קבלתו כו'. ע"פ מאמר קו המדה. עד שבא בבחי' הגבלת אורות בכלים בציור פרצוף אדם. שזהו בחינת אדם דאצילות בכלל (ובחינת אדם זה יש בו מדרגות חלוקות. כשהוא בבחינת הקטנות נקרא ז"א. וכשהוא בבחי' הגדלות נקרא א"א כידוע. וכשהוא בבחינת הגדלות יותר. נקרא א"ק כו'. וג' מדרגות הן. אדם דבריאה. אדם דיצירה כו' כמ"ש במ"א). והנה בבחי' פרצוף אדם יש בו בחי' ראש ותוך וסוף וימין ושמאל ואמצעי כו'. כי בחי' המוחין חב"ד נקרא חכמה שבראש:

שבהן בחינת אור וחיות גדול מכל מה שלמטה הימנו. ולמטה הימנו בחי' המדות חג"ת שבלב ונקרא גופא ותרין דרועין שזהו ימין ושמאל ואמצעי כו'. ולמטה יותר בחינת נה"י תרין ירכין כו'. והן ד' העולמות דאבי"ע בכלל אצילות חכמה בריאה בינה כו'. וגם בחי' הכתר דאדם דאצילות. הוא בכלל ציור פרצוף אדם רק שהוא למעלה על כל האורות להיות כי בחי' הכתר הוא כמו העטרה על הראש. והוא בחי' גלגלתא וקרקפתא. שהיא בבחי' כלי עכ"פ רק שהוא בחינת כלי לאור הרצון העליון שלמעלה מבחי' המוחין דחב"ד כו' כידוע אבל נקרא גלגלת דאדם ה"ז בציור אדם דוקא משא"כ למעלה מבחי' הקו הזה שנמשך בציור אדם שם נא' כי לא אדם הוא בציור ראש וגלגלתא ומוחין ומדות כו' אלא הוא בחי' אור פשוט בתכלית והוא בחי' עצמות אא"ס שלפני הצמצום הנקרא מק"פ שנקרא עיגול הגדול המקיף לכל החלל ומק"פ עם בחי' הקו שנמשך משם מראש לסוף בשוה ממש כי קמיה שוין ראש וסוף ממש כנ"ל באריכות וד"ל:

(נג) וזהו בחי' לבוש מל' כמו עטה אור כשלמה ולבוש ממש וכמ"ש ה' מלך גאות לבש כו' דהיינו שנמשך אור מבחי' מקיף וסובב הגדול שלפני הצמצום דמק"פ הנ"ל בבחי' לבוש מקיף להלביש על בחי' כתר ומו"ס דא"א