עג,ב

והשגה בקרבתו לאור ה' כמ"ש ז"ל ולבו למעלה כו' אבל זהו רק חלק שמיני שבשמינית כו' ויותר מזה מזיק לנפשו האלקית שנעשה בחי' גס כמ"ש כלו סג אותיות גס כו' והב' הוא בחי' התנשאות יתירה בבחי' אלקות שלמעלה מן הטעם וההשגה כמו שא' רשב"י אנא סימנא בעלמא כו' וכה"ג והוא בהיות שהיתה נשמתו מבחי' מל' דאצי' ממש וכידוע שבחי' מל' דאצי' נעשה ע"י לבריאה והוא בציור אדם קומה שלימה ויש נשמות שנק' ראשי אלפי כו' ושרש נשמתו היה מבחי' כתר דמל' בחי' גלגלתא כו' ע"כ אמר בחד קטירא אתקטרנא ביה אחידא כו' שהוא בבחינת התקשרות דרצון העצמי שלמעלה מן החכמה כו' ע"כ היה בחי' התנשאותו בבחי' אלקות ממש דהיינו כמו בחי' התנשאות דכתר מל' למעלה וכמו התנשאות דוד המלך כו' וזהו בחי' התנשאות האמתית דבחי' יש האמתי מפני שהוא בחי' היש דקדושה האמתי מצד שהוא יש באמת בחי' מקורא דכולא וזהו כי גאה גאה גאות למעלה מגאות כי מ"ש ה' מלך גאות לבש הוא רק לבוש מלכות בחינת התפשטות הארה בעלמא מגאות דיש האמתי מצד עצם רוממותו וזהו בחי' ס"ג הב' שמקבל מס"ג הא' וכידוע בענין אהיה אשר אהיה דכתר דס"ג דבינה שרשו בכתר הכללי כו' וע"כ תרגומו גאה על גיוותניא שהוא בחינ' המנגד להשפיל בחי' גאות דקליפה שזוהי בחי' חוצפה שלמעלה מן הטע' ג"כ אבל היא מלכותא בלא תגא בלא כתר מפני שאין בהתנשאות זאת רק חוצפה כמ"ש אם תגביה כנשר כי אין בחי' הארה והשפעה כלל במלכות דקליפה ונק' אין ואפס כמ"ש כל הגוים כאין נגדו כו' והיינו ג"כ ענין בחי' ס"ג דמלכי' דתהו ששרשן בבחי' כתר מלכות אנא אמלוך כו' שבבחי' יש האמתי דעצמות אא"ס שלמעלה מן החכמה לגמרי כו' וד"ל:

(סב) וזהו אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים פי' ע"י בחי' ב' גאות והתנשאות שבקדוש' האלקית הנ"ל שהוא ב"פ ס"ג אהיה אשר אהיה כו' כנ"ל עי"ז נשפל סוס ורוכבו כו' שהן ב"פ ג"ס דקליפה גי' סו"ס כנ"ל וזהו סוס ורוכבו שהוא בחי' מל' דקליפה כמו בקדושה דכתיב וסוס אשר רכב עליו המלך כו' כנ"ל והיינו דוקא ע"י בחי' התנשאות דיש האמתי שנק' גאה גאה עי"ז דוקא סוס ורוכבו דקליפ' רמה בים למטה מטה בנוק' דתהומ' רבה כמ"ש קפאו תהומות כו' וכמ"ש אם תגביה כנשר כו' משם אורידך אורידך דוקא וכמארז"ל כל המגביה עצמו הקדב"ה משפילו כו' לפי שלגבי בחי' התנשאות דיש האמתי מקורא דכולא בחי' עצמות אא"ס אין מקום כלל לבחי' התנשאות דקליפה שהוא חוצפה שבלא טעם מלכותא בלא תגא כו' וממילא יפול וכמ"ש קומה ה' ויפוצו אויביך כו' וע"כ נאמר בעמלק ראשית גוים אבל ואחריתו עדי אבד בתכלית הירידה שאין לה עליה כמ"ש משם אורידך כו' ומ"ש מבני בניו של המן כו' היינו בבחי' גאות וחוצפה שמצד הטעם שיש לה בירור בקדושה בהתנשאות אלקית דהגבהת הלב בדרכי ה' כנ"ל אבל בחי' חוצפה שלמעלה מן הטעם אין לה תקון כלל רק אבוד ממש כי בקדוש' ה"ז בבחי' התנשאות דיש האמתי ואין זה בקליפה כלל מאחר ששרשו אין ואפס כו' כנ"ל וד"ל (וזהו הענין שיתבאר בסמוך דכתר מל' לא ניתן ע"י המן רק בעטרה שעטרה לו אמו כנ"י דוקא כו'):

(סג) וזהו ויקח המן את הלבוש ואת הסוס כו'. דהיינו בחי' המן דקליפה לאחר הברור בקדושה שנעשה מב' פעמים ג"ס הנ"ל ב"פ ס"ג דקדושה שזהו גי' סוס ע"כ שני הדברים הללו ע"י המן א' בחי' לבוש מלכות דקדושה שהוא מ"ש ה' מלך גאות לבש בבחי' התפשטות ההתנשאות להיות מלך על עם כו' למטה שלמטה מבחי' התנשאות עצמותו מצד העצמות שמרומם לבדו ומתנשא מימות עולם לגמרי גם מהיות להם בחי' ראש ומלך כו' אלא שנתלבש