עד,א

בבחי' צמצום דבחי' מל' כידוע והוא הנק' בחי' מל' דא"ס שמאיר להיות בבחי' לבוש מל' (הגם שהוא בחי' מקיף לד' עולמות בשוה כנ"ל. מ"מ אינו רק הארה בעלמא מעצמות אא"ס ממש כמו שהוא לפני הצמצום ומק"פ כו' כי רק אפס קצהו מתלבש בבחי' לבוש כמ"ש עטה אור כשלמה שזהו ה' מלך גאות לבש כו') ואף ע"פ שמבואר למעלה שבחי' לבוש מל' זה הוא למעלה מבחי' חכמה דאדם ע"כ הוא מקיף ע"ג הראש כו' והרי יוכל להיות ע"י ברור המן דקליפה כשמתברר גם בחי' חוצפה וגסות שלמעלה מן הטעם שבקדושה הוא בחי' הבטול שלמעלה מן הטעם שזהו ע"י בחי' נעשה ונשמע כנ"ל שעי"ז נעשה גם בחי' כתר מל' וא"כ הרי יש ברור ותקון גם לבחי' חוצפה שלמעלה מן הטעם וגם ע"י בחי' ברור זה יוכל להיות בחי' עטרה וכתר מל' וא"כ למה לא נתן המן גם הכתר מל' בראשו וה"ז סותר לענין הנ"ל בב"פ ס"ג וגס כו'. אך שרש הדברים הוא שיש ב' מיני בירורים הא' ברור להפך לכשנגדו שישתנה ממהותו כמו להפוך מרירו למיתקא ע"י רבוי מים מתוקים שאז טעם המר נעשה בטעם אחר שהוא טעם המתיקות אבל טעם מרירות מצד עצמו רע הוא וכן כשנהפך רע לטוב הרי נעשה הרע מהות אחר שהוא במהות בחי' הטוב אבל מציאות הרע כמו שהוא בלא תקון רע הוא משא"כ כשהרע עצמו כמו שהוא אינו רע כלל ולא שנהפך לטוב וע"ד שא' זדונות נעשין לו כזכיות. זדונות כמו שהן וכן טוב מאד זה מ"ה כו' וכן בענין היש וגסות כשנהפך למהות אחר שהוא מהות הבטול הרי מהות הישות וגסות כמו שהוא נשאר בבחי' רע ופרוד ח"ו כו' משא"כ כשהישות והגסות והתנשאות כמו שהוא איננו בבחי' רע ופרוד כלל שזהו כמו הרע עצמו שאינו רע כלל ולא שנהפך ממהות למהות כו' וגם כאן יש ב' אופנים א' חוצפה וגסות שבלא טעם כשנהפך למהות דבחי' בטול שלמעלה מן הטעם המנגדו ממש אבל מהות החוצפה זו עצמה כמו שהיא נשאר עדיין בבחי' גסות ופרוד כו' משא"כ כמו ברור הב' דרע כמו שהוא במקומו אינו רע אלא טוב ולא שהוא במהות דבחי' טוב אלא במהות עצמו דוקא כו' גם כאן צ"ל שבחי' חוצפה זו עצמה כמו שהיא במהות' נעשה בבחי' הקדושה שהוא בבחי' התנשאות אלקית בהתנשאות דוקא ולא בבחי' בטול וזה א"א לומר בקדושה כלל מאחר שההתנשאות האמתי היא להיותה בחי' יש האמתי כו' שזה לא נק' חוצפה כלל כו' וד"ל וע"כ א"א להיות בחי' כתר מל' למעלה שהוא בחי' ההתנשאות האמתי דיש האמתי רק ע"י ישראל בבחי' בטול שלמעלה מן הטעם שמגיע מזה לעורר לבחי' התנשאות שמצד עצמו דוקא שלמעלה מבחי' התנשאות דלבוש מל' כנ"ל אבל בחי' לבוש מל' יכול להיות ע"י בחי' בירור דהמן כמו שהוא דוקא שהוא ההתנשאות בטעם ודעת כמו שמורכב בטעם גדולת המלוכה ועושר וכבוד כו' וגם בחי' סוס אע"פ שהוא ב"פ ג"ס מ"מ הרי הוא בא למטה בבחי' ס"ג הב' ע"י הוי"ו שבסוס כנ"ל שזהו בחי' יש וגסות המורכב בטעם רק שנמשך מגס שלמעלה מן הטעם כו' וע"כ גם בחי' סוס אשר רכב עליו המלך להיותו בא למטה כו' נמשך ג"כ ע"י בחי' המן לאחר הברור (דהיינו בחי' ברור הב' הנ"ל כמו שהוא במהותו כו') אבל בחי' כתר מל' בראש המלך שהוא בחי' התנשאות עצמותו אין זה בקליפה כלל שיוכל להיות ע"י גם לאחר שיבורר במקומו רק בחי' חוצפה שלמעלה מן הטעם ואין זה שייך כלל בבחי' הקדושה מטעם הנ"ל):

(סד) והנה כתיב וילבש המן את מרדכי כו' ויש להבין מה שייך בחי' הלבשה זו דלבוש מל' ורכיבה זו דסוס ובחי' כתר מל' למרדכי דוקא אך הנה פי' מרדכי כתרגום מר דרור מירא דכיא כו' והענין הוא שיש ב' מדרגות בבחי' מרדכי כי ידוע דבחי' מרדכי למעלה הוא בחי' פנימי' יסוד אבא שבו מלובש