עד,ב

פנימית יסוד דע"י כו' והיינו ענין מר דרור דרור הוא ל' חרות והוא בבחי' עולם החירות חירות ממ"ה כו' שהוא בחי' פנימית יסוד אבא בפנימי' יסוד אמא שנק' עלמא דחירותא יובלא עלאה ונק' ג"כ יין המשומר ממגע עכו"מ דהיינו מיניקות החיצונים שאין שם שרש ליניקת חצונים כלל וכלל והענין הוא כידוע דשרש מציאות ז' מדות רעות דקליפה למטה הוא מצד בחי' השבירה בז' מלכי' דתהו כמ"ש וימלוך וימת כו' וידוע שהשבירה לא היתה רק בבחי' ס"ג אותיות ג"ס והיינו דוקא בבחי' ס"ג דס"ג אבל לא בבחי' ע"ב דס"ג שזהו בחי' חכמה שבבינה כמאמר הבן בחכמה וחכם בבינה שבחי' פנימית בינה הרי הוא בחי' עומק המושג שנק' עמקות בינה דלא קימא לשאלא כו' שזהו למעלה מבחי' חצונית ההשגה שמוליד המדות וכמ"ש במ"א באריכות ובחי' פנימית בינה זו נק' מי אותיות ים שמקבלת ומתיחדת בבחי' פנימית יסוד אבא כו' וידוע שבחכמה לא היה בחי' שבירה כלל וכמ"ש ימותו ולא בחכמה כו' כי חכמה כח מה בחי' הבטול שזהו הפך בחי' היש דבינה שמזה היה סבת השבירה והנפילה להיות בבחי' יש גמור כו' וע"כ בחי' ס"ג דס"ג זה בירידתו למטה מטה הוא שרש לבחי' סוס דקליפה למטה ב"פ ג"ס שהוא תכלית הגסות כו' וד"ל. אבל בבחי' ע"ב דס"ג דבינה ג"כ למעלה מבחי' השבירה והנפילה דז' מדות כו' ע"כ נקרא עלמא דחירות בחי' יובלא עלאה שאין שם מקום ושרש לרע וכמ"ש לא יגורך רע כו' והוא יין המשומר ממגע עכו"מ והיינו חירות ממ"ה כמו לעתיד ממש שיבולע המות לנצח משום דואת רוח הטומאה אעביר כו' וע"כ נאמר אז לא ירעו ולא ישחיתו כו' וגר זאב עם כבש כו' וכמ"ש במ"א בענין תבת נח כו' וד"ל:

ואמנם אין זה רק מצד הארת אין וכח מה דשם ע"ב דאור אבא שמאיר בפנימית אור אמא שהוא בחי' ע"ב דס"ג מפני בחי' היחוד שלהם בבחי' הפנימית דוקא וזהו בחי' מרדכי כמו תרגום דמר דרור דהיינו כמו שהארת פנימית יסוד אבא באמא באצי' עדיין שבו בחי' פנימית יסוד ע"י כו' אשר ע"כ גזרו או' דיעקב אבינו לא מת כו' וד"ל:

(סה) והנה בחי' ומדרגה הב' במרדכי הוא מה שתרגומו של מר דרור הוא מירא דכיא שזהו בחי' יסוד אבא זה עצמו כשיורד ונשפל יותר למטה מטה עד בחי' היכלות דנגה דבי"ע לברר ברורים ע"י תו"מ לאהפכא מרירו למתיקו כו' שזהו משום דבחכמה דוקא אתברירו וע"ז נא' הנה ה' יוצא ממקומו שיסוד אבא יוצא מהיכל אמא הפנימי' הנ"ל לחוץ ממש בנגה דבי"ע לברר כו' (אשר אין זה בכח אמא עצמה כמ"ש במ"א) והיינו שרש ענין חכמה שבתורה שירדה למטה מטה כ"כ בדברים גשמיים להבדיל בין טמא לטהור כו' כשר פסול כו' שזהו עיקר ענין הברורים דנגה דעשיה כידוע וזהו שנק' מירא דכיא כי דכיא הוא תרגום של טהור בלה"ק כידוע ומשום שבחכמ' אתברירו לטהר ולהעלות לרפ"ח ניצוצות שנפלו ע"י השבירה שבבחי' ס"ג כו' ע"כ נק' דכיא ומה שנק' מירא דכיא ל' מרירות לפי שמתלבש בדכיין ומסאבין שאין טהור אלא כשיוצא מגדר הטומאה כידוע והמסאבין המה בחי' כתרין דמסאבותא שעליהם או' אשכלות מרורות למו בחי' גבורות הקשות בתכלית כו' וזהו ששה חדשים בשמן המור דמר דרור ומירא דכיא הנ"ל שמתלבש למט' לברר ברורים דנוגה דוקא וכמ"ש חכמות בחוץ תרונה ח"ע שנמשך בח"ת לברר ברורים בחוץ כו' (וכמ"ש במ"א לפי שבאמת בחי' כח ירידת ח"ע ממקומו בהיכל אמא למטה לברר לבחי' נגה שנק' מירא דכיא ה"ז למעלה מעלה גם מבחי' יסוד אבא למעלה שנק' מר דרור כי זה היכולת והכח לירד למטה כ"כ ולברר ולהפוך חשוכא לנהורא כו' הוא בהכרח ממקום עליון יותר מגופה של חכמ' עלאה כמו