עה,א

שהיא במקומה באצי' עדיין וכמ"ש במ"א באריכות שכח המברר דחכמה עושה בחי' תוס' אור בחכמה עצמה כמשל מי שחכמתו עמדה לו לתקן איזה דבר שנתקלקל או שיוכל לתקן המעוות והטעו' שנפל או שימציא טרף מזונו כו' זה בא מכח ומקור של חכמתו העצמית כו' וד"ל וע"כ מכריזין בג"ע אשרי מי שבא לכאן לג"ע ותלמודו בידו שהן ההלכות שהלך ויצא ה' ממקומו בפנימית היכל אמא לברר למטה כו' שבעבור זה יתוסף אור בנשמתו להשיג בכחו יותר מזיו השכינה כו' וד"ל:

(סו) וזהו ג"כ מ"ש כל הנביאים עתידין להבטל חוץ ממגלת אסתר וכן ההלכו' שהוא בחי' אסתר ומרדכי (כמ"ש למעלה באריכות בענין מרדכי ואסתר מן התורה מנין כו') כי הנביאים שרשן רק בבחי' נו"ה המאירי' במל' לפי שעה באותו הזמן שכנ"י בגלו' כו' משא"כ ההלכות שבחכמה אתברירו כל משך זמן הגלות ששרשן למעלה מן החכמה עצמה מטעם הנ"ל וד"ל וכמו"כ זהו ענין מ"ש אסתר מן התורה מנין שנא' ואנכי הסתר אסתיר פני כו' כי הנה ידוע כי בחי' מל' דאצי' מסתתרת בראש הבריאה והיינו מה שבחי' מלכות דאצי' נעשה בבחי' ע"י לבריאה בבחי' כתר והעלם שנק' הסתר וזהו הנק' אסתר אך א' דאסתר ל' להבא כמ"ש אסתיר פני ביום ההוא הענין הוא דלעתיד כתיב הנה אלקינו זה שבחי' בינה הנק' אלקינו יבא לידי גלוי ונק' זה והיינו ההתגלות מעלמא דאתכסייא כו' מן העולם ועד העול' אך זהו רק בחי' בינה דבריא' למל' דבריאה וכה"ג אבל בחי' ע"י דבריאה ע"ז א' אסתיר פני ביום ההוא דבינה כו' כי בחי' ע"י שבבינה לא יתגלה גם לעתיד שיאמרו אלקינו זה כו' וזהו אסתיר פני ביום ההוא בחי' הפנימית שבמל' דאצי' שהן שרש הע"ס דמל' דאצי' כמו שהיא מקבלת מבחי' ע"ס דאצי' עצמן כידוע דמבחי' מל' שבכתר דאצי' נמשך בחי' כתר שבמל' דאצי' ומבחי' מל' שבחכמה דאצי' נמשך בחי' חכמה שבמל' דאצי' וכיוצא בזה בכל פרטי האורות דמל' כו' וכ"ז לא יבא לידי בחי' גלוי לעתיד גם לאחר שיהי' בחינת אלקינו זה גלוי אור הבינה במל' וזהו ענין א' דאסתר כו' שגם לעתיד תהיה בהעלם דהיינו גם ביום ההוא אסתיר פני כו' וזהו שרש ענין אסתר מן התורה כו' וד"ל:

(סז) ולהבין באור זה בהיות ידוע שהעוה"ב שרשו בבחינת בינה כי ביו"ד דחכמה נברא העוה"ב מאין ליש וז"ש להנחיל אוהבי יש שהוא בחי' בינה שהיא בבחי' יש דהשגה אך לא בחי' יש גמור שהוא בחי' ס"ג אלא בחי' יש שבא מצד בחי' התענוג המאיר בהשג' דוקא שהרי עיקר התענוג מן השכל הוא כשמשיגו דוקא וזהו הנקרא התגלות ע"י בבינה דוקא שזהו ענין גלוי התענוג שלמעלה מן החכמה שמאיר בגלוי בבינה והשגה יותר מבחכמה כמ"ש במ"א וזהו שרש ענין העוה"ב שהנשמות נהנין בהשגה בתענוג מורגש בבחי' יש דוקא אך בחי' תענוג מורגש זה אינו בחי' יש גמור כי מאחר שמתענגים על ה' בבחי' העונג האלקי ה"ז בחי' בטול וכלות הנפש בתענוג זה כו' וע"כ ה"ז התענוג דומה קצת לבחי' התענוג העליון הפשוט כמו שהוא למעלה מן החכמה שהוא בבחי' יש האמתי כו' ולמעלה מעלה נקרא בחי' שעשועי המלך בעצמותו כו' ולמטה נקרא בחי' עתיק דבריאה שקצת הארה ממנו מתלבש ומתגלה בבינה דבריאה כו' וז"ש אהיה אשר אהיה כו' והנה מאחר שהנשמות שהן מבחי' עלמא דאתגליא מאין ליש גמור נהנין בבחי' הענג העליון שבבינה שהוא ענין העוה"ב כנ"ל הרי האור נמשך מבינה למל' שהוא מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא וזה שאמר הנה אלקינו שבבינה עלמא דאתכסיא בא לידי גלוי בבחי' זה לנוכח כו' והטעם שנקרא אתכסיא לפי שזהו בבחי'