עה,ב

פנימית בינה שנקרא עולם החירות כנ"ל שהוא למעלה מבחי' חצונית בינה בחי' ס"ג דס"ג אלא הוא בחי' ע"ב דס"ג כנ"ל ומה שהעוה"ב נקרא יש אינו מצד ההשגה כי שם הוא למעל' מן ההשגה רק בחי' עומק המושג כו' אלא מצד התענוג המורגש בבחי' יש כנ"ל וד"ל וזהו ענין מרדכי ואסתר מרדכי הוא בחינת פנימי' יסוד אבא דבריאה או דאצי' שהוא פנימי' יסוד ע"י כנ"ל ואסתר הוא בחי' פנימית אמא דבריאה או דאצי' שבה מוסתר בחי' עתיק דבריאה או דאצי' אך מה שנק' אסתר אע"פ שאדרבה שבחי' ע"י מתגל' דוקא בבינה שהוא העוה"ב כנ"ל הענין הוא דהגם שבחינת ע"י מתגלה בבינ' אין זה רק בבחי' ההשגה הבאה לנשמות שיהיו נהנין כו' אבל אין זה רק קצת הארה בעלמא מבחי' הארת עצם התענוג הפשוט שמוסתר ונעלם הוא לעולם גם בהיות בחי' ההתגלות דע"י בבינה כמו בעוה"ב שיהיה אלקינו זה כו' וזהו אסתיר פני ביום ההוא פי' גם ביום ההוא שנקרא אתכסיא ועתיד להגלות בחי' הארת ע"י שבאה לנשמות בעוה"ב גם אז יהיה מוסתר בה בחי' אור עצם התענוג הפשוט שנקרא בחינת עתיק דבריאה או דאצי' והוא הנקרא בחי' סתימא דכל סתימין שגם מן סתימין הוא סתום ונעלם דהיינו גם מבחי' פנימית או"א שבינה ג"כ נק' אתכסייא להיות' למעלה מבחי' השגה כנ"ל וכן בחי' פנימית אור אבא בחינת מרדכי כו' גם מהן נק' סתימא שהרי לעתיד שיהיה גלוי ההעלם דבינה במל' מ"מ יהיה אורו מוסתר ביום ההוא דבינה כו' משום שבחי' עצמות התענוג כמו שהוא נבדל הוא בערך מן החכמה ובינה כו' דאפי' אור צח כו' אוכם הוא לגבי עה"ע ולית מחשבה תפיסא ביה אפי' מחשבה וחכמה הקדומה כו' מפני שאין תענוג פשוט זה מורכב בבחי' חכמה וטעם כלל וכלל כמ"ש במ"א וד"ל:

(סח) וזהו שאמרו כל הנביאים עתידין להבטל חוץ ממג"א כו' וכן ההלכות שהוא בחי' מרדכי כו'. כי הנה בחי' אסתר שמסתתר בבריאה שנק' ע"י דבריאה שרשה הוא בחי' עתיק דאצילות כו' וזהו ענין אסתיר פני כו' וכמ"ש ופני לא יראו שנקרא סדכ"ס לפי שבבחי' מל' דאצי' הרי בחי' כתר שבה שנק' כתר מל' והוא בחי' ע"י דבריאה שרשו מבחי' מל' שבכתר דאצי' הנק' עתיק דאצי' וע"כ נק' בחי' פני' לגבי האור דט"ס הנמשך מבחי' מל' דאצי' בבריאה וכמו"כ נקרא פני' בבחי' כתר דעתיק דאצי' מפני שבחי' מל' דא"ס ג"כ כלול מי"ס ובחינת הכתר שבו ג"כ כלול מי"ס ובחינת מלכות שבכתר שבו נעשה בחינת כתר דעתיק דאצילות כמו שמבחינת מל' שבכתר דאצי' נעשה בחי' כתר מל' דאצי' בבריאה כו' (ומה שבחי' מל' דכתר נק' פני' היינו משום דנעוץ תחלתן בסופן דמל' שבכתר הוא מחשבה דאנא אמלוך שעלה ונכלל ברצון ותענוג הפשוט כו' והוא שנעשה רצון בגלוי למלוכה כו' וד"ל) וזהו כל הנביאים בחינת נו"ה שבכל פרצוף עתידים להבטל כי עכשיו מבחי' נו"ה שבעליון משפיע למל' כמו מבחי' נו"ה דז"א למל' וכמו"כ מבחי' נו"ה דכתר וע"י באו"א כו' אבל לע"ל יהיה עליית המל' בכתר ולא תקבל מנו"ה דז"א וכמו"כ בחי' או"א לא יקבלו מנו"ה דע"י כו' אבל אסתר לא תבטל כי תתעלה בבחי' כתר וע"י עצמו שנקרא סדכ"ס ע"כ נק' אסתר אסתיר פני כו' וענין בטול הנביאים דנו"ה היינו שיסתלקו למעלה כי מאחר שלא ישפיעו למטה ע"כ ממיל' בטלים ונכללים בגופו של המשפיע שהרי נק' ירכין כו' וכמו ענין אם תשיב משבת רגלך שהוא בחינת הסתלקות נה"י משום שנאמר אל יצא איש ממקומו כו' כמ"ש בלק"ת וד"ל. וכן ההלכות שהן בחי' מרדכי כנ"ל. כי הנה במרדכי נאמר ויהי אומן את הדסה היא אסתר בת דדו כו' דהיינו מה שבחי' ח"ע פנימית יסוד אבא יוצא ממקומו באצי' למטה בבריאה כו' שנקרא אסתר שמסתתרת שם כו' ונק' הדסה כמו