עח,א

המחשבה דאנא אמלוך כו' שהוא מה שנתאוה להיות לו דירה בתחתונים שאין זה רק לפי מדרגת אור אותו רצון העליון המלובש במצוה זו משא"כ ענין בחי' קיום המצו' מצד בטול הרצון כנ"ל ע"ז אמרו נח"ר לפניו שאמר ונעשה רצונו כו' וזהו למעלה מבחי' הרצון העליון שבמצוה שע"י זה נעשה לו דירה והשראה למטה כו' וזהו בחינת העטרה שעטרה לו אמו בזמן מ"ת ע"י ישראל כשאמרו נעשה ונשמע כנ"ל וד"ל:

(עד) ולהבין זה בתוספות באור יש להבין תחלה בענין הנ"ל במ"ש כי הוא צוה ונבראו כו' דלכאורה יש סתירה לזה מ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם הרי גם התהוות בחי' היש דשמים הגשמיים נעשה ונתהווה מבחינת דבר ה' דוקא שהוא בחינת האותיות האלקיים הנמשכים בבחי' ממלא דוקא בתוך כל נברא כמו כח הפועל בנפעל כידוע ואם נאמר שדבר ה' זה הוא צווי דבר מלך כמו דבר מלך שלטון שהמלך בדבורו גוזר ואומר ונעשה כדבריו וכן דבר ה' גזר שיהיה בחי' התהוות שמים גשמיים כמ"ש ויאמר אלקים יהי רקיע כו' ויהי כן והיינו מ"ש כי הוא צוה ונבראו כנ"ל ואין פסוק זה דבדבר ה' שמים נעשו עשיה גשמית סותר כלל למ"ש כי הוא צוה כו' אבל סיפא דקרא זה ודאי סותר שהרי אמר וברוח פיו כל צבאם הרי רוח פיו זה אינו רק הבל בעלמא ואותו בחי' רוח וההבל האלקי שנקרא רוח פיו ית' הוא המהווה לכל צבאם ועל בחי' רוח והבל זה לא שייך לומר שהוא בחינת צווי כמאמר הדבור אלא הוא רק הבל הדבור בלבד וא"כ ודאי סותר למ"ש כי הוא צוה כו' שהוא מבחי' סובב כנ"ל וההבל ורוח פיו ודאי בא בבחי' ממלא וא"כ גם רישא דקר' במ"ש בדבר ה' שמים נעשו ודאי הכוונה על בחי' אותיות דבור העליון מצד עצמו כמו מאמר אותיות יהי אור מהווה האור ואותיות דמאמר יהי רקיע מהווה רקיע ולא מצד בחי' הצווי שבדבור ומאמר זה כדי שלא יקשה רישא לסיפא וד"ל:

(עה) אך הענין יובן בהקדמה א' הידוע שבכל דבר יש בחינת חומר וצורה שנקרא אור וכלי שזהו כמו נפש וגוף ממש וגם בשמים וארץ וכל צבאם יש בכ"א מפרטי הנמצאים בחי' חומר וצורה ואין התהוות החומר והצורה ממקור ושרש א' אלא התהוות הצורה שהוא בחי' האור והחיות הרוחנית שלו ממקור מיוחד שהוא מקור אל כל בחי' ההשתלשלות בבחי' הרוחניות והוא מ"ש כלם בחכמה עשית שזהו בחי' חכמה שבדבור העליון בי' מאמרות וכמו במאמר יהי רקיע הרי בחינת החכמה שבאותיות וצרופים הללו הוא מקור האור והחיות הרוחנית דרקיע הגשמי הנקרא שמים וז"ש בדבר ה' שמים נעשו בדבר ה' דוקא שהוא מאמר דיהי רקיע בבחי' החכמה שבו אך זהו דוקא התהוות בחי' הצורה הרוחנית דרקיע זה אבל בחי' חומר היש הגשמי דרקיע זה יש לו מקור אחר גבוה מזה והוא בחי' סובב כו' שלמעלה מבחינת החכמה שבי' מאמרות שמשם נמשך כל בחינת התהוות החומר הגשמי של כל הנמצאים שנשתלשלו בדבר ה' ורוח פיו כו' וז"ש כל אשר חפץ ה' עשה כו' וכן כי הוא צוה ונבראו כו' ושרש הדברים הוא לפי שגם בעולם האצילות יש בחינת חומר וצורה שנק' אור וכלי בבחי' האצי' ושרש התהוות האורות הוא מבחינת אור החכמה שרש כל הא"פ ושרש התהוות הכלים הוא מבחי' המקיף של כל הא"פ שנמשך מן אור החכמ' ולמטה כו' ולזה הטעם גם בהתהוות הכלים מאיר א"מ מבחוץ לכלים וא"פ מאיר מבפנים לכלים כו' וד"ל אך א"כ מהיכן יש חבור וקשר לכלי עם האור להיות האור מוגבל בכלי והכלי תקבלנ' ותגבלנו מכל צד כו' מאחר שמקור ושרש התהוות הכלים הוא מבחי' המקיף שלמעלה מבחינת